שאלה
רציתי לדעת מה הפסוק אומר ומה הרקע, מי המוען ומי הנמען, ולמה הדברים שנאמרו נאמרו.
מַה-תִּזְעַק עַל-שִׁבְרֵךְ, אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ: עַל רֹב עֲוֹנֵךְ, עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ--עָשִׂיתִי אֵלֶּה, לָךְ. טז לָכֵן כָּל-אֹכְלַיִךְ, יֵאָכֵלוּ, וְכָל-צָרַיִךְ כֻּלָּם, בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ; וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה, וְכָל-בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז. יז כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ, נְאֻם-יְהוָה: כִּי נִדָּחָה, קָרְאוּ לָךְ--צִיּוֹן הִיא, דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ.
תשובה
שלום
כפי שמבואר במפרשים שם (למשל מצודת דוד ומלבי"ם) מדובר בנבואה שמתארת גלות קשה לעם ישראל בעקבות העוונות ואת הגאולה העתידה מאותה גלות (או גלות בבל ופקידת כורש או הגלות העתידית ומלחמת גוג ומגוג והגאולה השלמה).
עיין במפרשים את פירוט הדברים.
כל טוב