שאלה
שלום
בזמן האחרון אני מרגיש שיש לי משיכה לדת תמיד היהדות והתורה עניינה אותי ומרגיש שאני מתקרב לקדוש ברוך הוא
ומרגיש שהוא חבר טוב אולי אני לא יכול לראות אותו פיזית אבל אני מרגיש באנרגיה שהוא מקשיב ונמצא לידי
רציתי לשאול אם אני יכול לעשות מצוות ולא להיות אדם דתי ביומיום ללכת עם כיפה וציצית כי המשפחה שלי מסורתית
שומרי מצוות ומסורת וניסיתי לשמור שבת וזה לא ממש הולך לי ושהייתי הולך עם אבא לבית כנסת בכלל לא מבין איך
מתפללים למרות שאני יודע לקרוא ובגלל זה אני חושב ללכת ללמוד תורה ולשמור עליה כמה שיותר וגם רוצה לחזור להניח תפילין
כי בבר מצווה הנחתי תפילין אבל אני לא עושה את זה באופן קובע אני מרגיש צורך לברכה או חיזוק מה' כי אני מרגיש תקוע
בבית ומנסה להגשים חלומות מבאס שזה לא הולך לי כמו שאני רוצה נגיד להיות אמן ולעבוד בתעשיית המוזיקה בישראל
תשובה
שלום לך,
בהלכה ובתורה אין מונח כזה "להיות דתי". זהו מונח חברתי.
מבחינת הקב"ה והתורה - כל יהודי חייב לקיים את כל המצוות, ללא תלות ברצונו. יחד עם זאת לכל מצווה ערך בפני עצמה ואין היא קשורה לאחרת. דוגמא 'גנב' אינו מקצוע, אלא הוא עושה מעשה רע בכל חפץ שהוא גונב, ואין גניבת חפץ אחד מתירה לו לגנוב עוד אחד
לכן כל מעשה חיובי שאתה עושה - זה מצוין. לדוגמא הנחת תפילין כל יום בפני עצמו, תפילה כל פעם בפני עצמה, קידוש של שבת בכל פעם, מצוות ציצית בכל פעם שאתה לובש - וכד. לכן תעשה ככל יכולתך.
ובכיוון ההפוך גם עבירה על איסור - כל מעשה של איסור כמו חילול שבת, הוא בפני עצמו. אם עברת על איסור כזה, אין שום סיבה שתעבור שוב. אין פעם אחת מאפשרת לך לעשות זאת שוב.
רק לגבי כיפה - זה סמל חברתי. אם מקיים מצוות כראוי ואינך ראוי לייצג את עובדי ה' - עדיף שלא תחבוש כיפה אלא בזמן התפילות והברכות.
בהצלחה בלי לחפש חיזוקים מהשמים
דוד לוי
098987548