שאלה
ב"ה
לכיפה
שלום כבוד הרב יובל שרלו
ויקרא פרק יט ו
בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד-יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף
ספר החינוך מצוה רטו - שלא לאכול נותר
מדיני הנותר, מה שאמרו זכרונם לברכה זבחים ל"ה ע"א, אכל מן העור או מן המרק או מן התבלין או מן האלל (שזה פרורי בשר שנופלים מגוש בשר) או מן המוראה ומן הגידין ומן הקרנים ומן הטלפים ומן הצפרנים ומן החרטום (האף), מביצי העוף, מן הנוצה, אינו חייב כרת, וכן בדם אין בה חיוב משום נותר, וכן בלבונה (שזה סוג בושם) והקטורת והעצים, וכמו שכתבנו בפיגול. אכל מן השליל או מן השיליא, חייב כרת. וכן מה שאמרו שם מ"ה ע"א כי קדשי הגוים, כלומר נדרים ונדבות שמקבלין מהן אין בהן משום נותר ופיגול. ויתר פרטי איסור הנותר וגם הפיגול, יתבארו בהרבה מקומות מסדר קדשים.
מה הכוונה או מן המוראה (שורה 2) ?
אם זה הצואה ברור
אם המעי אז מה הטעם שפטור ?
תודה ממשה
תשובה
שלום וברכה
מוראה הוא הזפק.
וזה בשל העובדה שאין זה החלק הנאכל על ידי בני אדם
כל טוב