בנוגע לתגובת הרב לעניין המטריאליזם והנפש

שלום וברכה

אני מסכים לחלוטין עם דבריך כי הרמב"ם והרס"ג עסקו בכך, ודבריי לא היו נשמעים בימיהם.

ברם, גם הרב סולובייצי'ק וגם הרב קוק, זכר צדיקים לברכה, כתבו כי דבריהם התאימו מאוד לתקופתם, אך אינם יכולים להוות מצפן רוחני לדורנו.

ראה לדוגמה את דברי הגרי"ד:

"לא נכחד כי ישנו הבדל מסוים בין מחשבת העבר לזו של ההווה, בנוגע לדרישת האל-סופיות דרך המציאות הסופית. בשעה שהפילוסופיה של ימי הביניים וגם זו של ראשית התקופה החדשה ביטאו את דרישת האל-סופיות והנצחיות בצורה אובייקטיבית, על ידי ניסוח מופתים חותכים, לדעתם, בעלי תוקף הגיוני, באה התפיסה החדישה והעיזה לכפור בערכם ההגיוני-אובייקטיבי של המופתים, שמחבריהם יסדום על הנחות קטיגורייליות, כמו זו של העצם או הסיבתיות. אמרה התפיסה החדישה: אין לנו רשות להשתמש בקטגוריות ילידות מציאות סופית, מותנית וזמנית, כדי להוכיח אמיתת מציאות אל-סופית, מוחלטת ונצחית קטיגוריות אלה, ברכה צפונה בהן כשהן נתבעות לקיום חוקים פורמליים-כמותיים וליצור תבנית עולם מדעי, אינן יכולות לצאת מתוך מעגל הניסיון המדעי, ולהשתלט שלטון בלי מצרים בעולם על-מוחשי, על-ניסיוני ועל-שכלי" (ובקשתם משם עמ' 127-128).

ואנחנו חייבים למצוא לנו נתיבים מתחדשים, שירו לה' שיר חדש, בעולם האמונה.

אם אתה סובר כי עולמך הרוחני קשור בתפישה ראציונלית של מושגים מופשטים – אדרבא, לך בדרך זו ומצא את דרכך. אולם אם אתה סובר כי אין זה כך – בניגוד למה שכתבת, האפשרות שנותרת לך אינה רק המסורת, אלא גם עולמות עמוקים מאוד של אמונה.

על כל זה כתבתי במאמר הסיום של ספרי על שיר השירים – "אחריך נרוצה" – שקיצור שלו תוכל למצוא כאן: https://bit.ly/2ZkTgWf.

כל טוב ושבת שלום