שאלה
לפעמים יש לי בראש תרחיש כזה:
אני מדמיינת מנכ״ל של חברה ענקית, בינלאומית, איש חשוב שעובדים תחתיו עשרות אלפי אנשים. הוא צריך לדאוג שהכל ילך כשורה בחברה, נכון? יש משהו גדול שהוא צריך לשים לב אליו, לכן הוא לא יתחיל לשאול כל אחד מעשרות אלפי העובדים שלו האם הוא מרגיש בטוח בעבודה, האם הוא מרוצה מהמשכורת, מה שלומו, איך הוא בבית. הוא רק צריך שהחברה הענקית תפעל כמו שצריך.
אם זה ככה למנכ״ל שממונה על עשרות אלפי אנשים, ובטוח שזה ככה, למה זה יהיה אחרת לגבי הממונה על מיליארדי אנשים - הקב״ה? אני מבינה שהוא בטח דואג לאנשים שיכולים לעשות שינוי, אולי רבנים גדולים או אנשים שעושים המון חסד, אולי אנשים שמבקשים בקשות אציליות ונטולות אנוכיות; אבל למה שיהיה לו אכפת מילדה אחת שגרה בחור בארץ ישראל ולא תמיד זוכרת להתפלל, או לברך, ולפעמים מחפפת בכמה מצוות, והיא קצת אגואיסטית ומעצבנת, ומתמודדת עם שאלות באמונה? למה שהוא יקשיב לתפילות שלה, למה שיהיה לו אכפת מה קורה לה בחיים? יש אנשים מסכנים יותר, יש אנשים טובים יותר, ויש לו חברה שלמה לנהל. אז למה שהוא ישים לב אל האדם הממוצע? למה בכלל להתפלל ולבקש בקשות קטנות, אם אין לו פנאי להקשיב?
תשובה
שלום אוריה!
איזו שאלה! זה דורש הרבה אומץ לשתף על הספקות שלך באמונה ולומר דוגרי אני לא בטוחה שה' משגיח עלי באופן אישי. מורגש מהכתיבה שלך שיש לך נפש פיוטית ויכולת כתיבה וביטוי מדהימה! שאת מחפשת משמעות ומתחברת למילים ולעומק. אני מקווה שבתשובה זו אוכל לתת לך כיוון אך מטבע הדברים התשובה פה תהיה חלקית וכנראה לא תיתן לך מענה מספק – אני מזמינה אותך להיות בקשר איתנו להמשך שיחה ואם תרצי תוכלי גם לשתף בנושא הזה קרובים לך או לקרוא יותר על הנושא.
כולנו חווים ספקות באמונה, זה טבעי וזה חלק מלהיות בני אדם, אנחנו חוקרים וסקרנים מטבענו ואמונה זה נושא גדול שחשוב לחקור אותו ולמצוא איך אנחנו באופן אישי מתחברים אליו. הקשר שלנו עם הקב"ה הוא דומה לקשרים בחיינו – הוא דורש מאמץ ונחישות, עבודה והתמדה. כמו קשרים אחרים בחיינו, יש תקופות של קרבה ויש תקופות של ריחוק. יש זמנים שכמעט ולא מרגישים את הקשר ויש פעמים שהקשר כל כך חזק שזה מפחיד ומשמח בו זמנית.
לפי רבים מגדולי ישראל לאורך הדורות יש השגחה פרטית, ממש, לכל עלה יש מלאך שאומר לו גדל, ולכל אדם יש הכוונה ברורה מהקב"ה. השגחה זו היא לכל התחומים. הקב"ה משגיח עלינו ודואג לנו, ומעניש אותנו, ומחנך אותנו ומורה לנו את הדרך הנכונה. הכוונה בהשגחה פרטית היא שהקב"ה בכל צעד שאנו עושים משגיח עלינו ועוזר לנו ודוחף אותנו. המצב בו הקב"ה שם לב אלינו, מתערב בעצמו בנעשה אתנו, זה נקרא השגחה פרטית. כמו המשל שנתת, מנהל בכיר של חברה ענקית, לרוב הממונים תחתיו מנהלים את המערכת ומתבוננים בנעשה בחברה. אך כשיש עניין חביב על המנהל הוא עצמו הולך להשגיח ולהנהיג בעצמו. זה נקרא השגחה. "תשומת לב" מיוחדת. את חביבה על הקב"ה, הוא שם לב אלייך כי את תפארת הבריאה.
את מיוחדת, את חשובה, ישנן בקשות גדולות ובקשות קטנות שאנחנו רוצים לבקש מהקב"ה שמשגיח עלינו באופן אישי, אך המקום המבקש הוא מקום של קשר, של רצון לשפר לשנות לייעל לתקן את העולם מהמקום שלך. עלינו, על כל אחד להתקדם בקצב שלו ולהתקרב לה´ אט אט בנתיב שלו בדרך שלו-כי את חשובה, את מיוחדת ואת גדולה ועצומה.
אז מה אפשר לעשות? הנה כמה כיוונים למחשבה...
1. להמשיך לשאול. שאלות זה טוב, כשמפסיקים לשאול שאלות דווקא שם זה סימן לוויתור או שאננות. זה טוב שיש שאלות הן הזדמנות לצמיחה ולהעמקת קשר עם עצמנו ועם הקב"ה.
2. לחקור באופן אקטיבי. לקרוא על הנושא, לדבר עם אנשים שאת מרגישה שיכולים לתת לך מענה. אני מאד ממליצה על הספר של משה רט "פשוט להאמין" ספר זה יחסית חדש ומיועד לבני נוער, מטרתו לספק בסיס לאמונה רציונלית, בצורה הגיונית שמחבקת את הספק. אני גם ממליצה על הספר "מכתבים לטליה" של דב אינדיג. ספר זה יותר ישן סביב מלחמת יום הכיפורים ב1973, הוא חלופת מכתבים בין נערה חילוניה לבחור ישיבה (דב אינדיג) בו היא שואלת שאלות נוקבות על היהדות ודוב עונה בטוב טעם והרחבה. כמו למשל כיצד אפשר להאמין בקב"ה אחרי השואה? מהו היחס לתנ"ך ומדרש? וכד'.
3. לתת לזה זמן. זה תהליך ואמונה זה דבר גדול, "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹקים תִּמְצָא" (משלי ב' ד-ה). אמונה יש לחפש כמו אוצר נדיר ורק אז נבין ונדע.
4. להתפלל. גם על הרצון לקשר אישי עם הקב"ה ובקשה על כך זה מעולה ודרך טובה להתחבר לקב"ה ולבקש על עצמך עזרה והסרת הספקות.
בנוסף לכך, כמובן שאת מוזמנת תמיד לכתוב אלינו שוב או להתקשר למוקד במספר כוכבית 8298 או בווטסאפ: 052-468-3927 . נשמח לדבר איתך!
בהצלחה רבה רבה!
חזקי ואמצי,
מוריה
מוקד חברים מקשיבים