שאלה
שלום הרב שטראוס
במסכת שבת דף קכה' עמוד ב' בסוגיית "פקק החלון" "אמר רבה בר בר חנה... הכל מודים שאין עושים אהל עראי בתחילה ביום טוב ואין צריך לומר בשבת...וחכמים אומרים מוסיפים בשבת ואין צריך לומר ביום טוב".
מאחר וכל ההקלות ביום טוב נוגעות לאוכל נפש וביתר אף מחמירים ביום טוב יותר משבת, לא הבנתי מניסוח הדברים מדוע נראה שביום טוב מקילים בדין זה הקשור לבנייה או למוסיף לבניין. שהרי הן רבה בר בר חנה והן חכמים בוחרים לנסח את דבריהם באופן שממנו משתמע כאילו ניתן להקל בדין זה ביום טוב יותר מבשבת (אם ביום טוב אסור-ודאי שגם בשבת; אם בשבת מותר - ודאי שמותר גם ביום טוב).
תודה מקרב לב
זאב
תשובה
בס"ד
שלום רב,
מצאתי תשובה על פי שיטת ר"י בתוספות שבת צה. (ציטוט): "נפל ביתו בי"ט יהא מותר לבנותו בי"ט דמתוך שהותר בנין לצורך דמגבן הוי משום בונה כדאמר בסמוך הותר נמי שלא לצורך ובלבד שיהא צורך היום לאכול בתוכו שלא יכנו שרב ושמש".
לשיטתו יש מקום להתיר מלאכת בניין ביו"ט על פי העיקרון: "מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך".
ר"י עומד על כך שהותר לגבן גבינה בשבת - כמלאכת צורך אוכל נפש, וגיבון אסור משום בונה. אם כך הותרה מלאכת בניה ביו"ט, בתנאי שהוא צריך לכך לאותו יום.
מכאן תשובה לשאלתך שעשיית אוהל - גם היא מלאכת בונה - מקילים ביום טוב.