שאלה
שלום לרבנים.
לאחרונה אני נתקל הרבה ביחס מזלזל מצד הציבור החרדי אלינו, לציבור הדתי לאומי, לגדולינו ולהשקפת העולם.
כבחור דתי לאומי זה מקומם אותי מאוד, אני באמת מקנא למגזר שלנו ולתורה הגדולה שלנו במיוחד שמדברים על גדולים. ואני יודע שאותם חרדים פשוט לא מודעים למה שקורה באמת.
מצד שני אהבת ישראל חשובה לי, במיוחד לאורו של מו"ר הרב דרוקמן זצ"ל שחינך לאהוב כל אחד מישראל, ואני מוצא שהזלזול מוציא אותי מדעתי ובאמת מקשה עליי לאהוב את אלה שמזלזלים.
הציעו לי להפסיק להסתכל על עצמי בתור משתייך למגזר מסוים אלא כיהודי עבד ה' כדי לא להתעסק במלחמות שכאלה, אבל זה עדיין לא מרגיע את הכעס שלי כלפי הדברים.
אני רוצה לשאול אם אפשר לפרסם עצה טובה שתעזור לאהוב כל אדם מישראל, גם שהדעות שלנו חלוקות. ומה היחס שצריך להיות כלפי אותם אנשים, שמעוותים את המציאות וגורמים לציבור הרחב להאמין לדבריהם. לפעמים הם אפילו רבנים חשובים.
תודה למערכת ולרבנים על העשייה המבורכת.
תשובה
שלום רועי.
אינני רב, אבל אני שמח על שאלתך, ואנסה להשיב כמיטב יכולתי.
יש אנשים רבים, מכל העמים והמגזרים, שאומרים דברים שאינם טובים, נכונים או מועילים. זו עובדה שאין לנו יותר מדי דרכים לשנות אותה. זו תכונה טבעית של החברה האנושית. יש מצבים מסוימים שבהם אפשר לנקוט פעולה. למשל, לתבוע תביעת דיבה נגד אדם שהעליל עלי ובכך גרם לי פגיעה. או למשל אדם שמסית לאלימות כלפי אדם או קבוצה, עובר עבירה עפ"י החוק ועלול לשלם מחיר. ויחד עם זאת יש גם חופש ביטוי, וזה חופש מאוד חשוב גם בחברה ערכית, וגם במדינה יהודית (ודמוקרטית! הדמוקרטיה חשובה לנו מאוד, במיוחד ב"שכונה" המזרח תיכונית שבה אנחנו נמצאים).
זה מבורך שאתה אדם שרודף צדק. ובאמת ככזה, מקומם אותך לשמוע דברים מסוימים. אבל במציאות "צדק" הוא לא מושג מוחלט, אלא יחסי. לא מושג תיאורטי, אלא בעיקר מעשי. להיות אדם "צדיק" (מלשון צדק) אין פירושו לתקן דבר מסוים "על העיקרון", אם אין בכך תועלת יחסית לדבר אחר. האדם הצדיק לוקח על עצמו לתקן את העולם, אבל צעד אחר צעד. להתחיל בעצמו, ואז בסביבתו הקרובה, וכן הלאה. והכל מתוך ענווה וצניעות.
ולכן אתה יכול לברר עם עצמך מהו מרחב ההשפעה שלך כצדיק. אתה עובד על אהבת ישראל שבך, ומנסה לשכלל אותה עד כדי אהבה לאלה מישראל שנורא מרגיזים אותך. זה מרשים, אבל לא בהכרח הכי מועיל לדרך שלך. אולי עם הכוחות האלה אתה יכול לעשות המון טוב בתחום אחר. וזה לא אומר שמעכשיו תשנא את החרדים חלילה במקום לאהוב, או "תילחם" בהם. להיפך. פשוט תהיה קצת אדיש ופעולות ולאמירות שלהם, כדי שלא תוסח דעתך מהדבר המהותי שבו אתה מצליח להביא גאולה לעולם. ומותר לך לא להתייחס, למרות שאתה יודע שמשהו שם לא תקין. כי זאת לא האחריות הבלעדית שלך, וכרגע כנראה אין משהו מאוד מעשי שאתה יכול לעשות בנושא, וכנראה שיש דברים שאתה יכול לעשות בתחומים אחרים, שבהם תביא המון אור וברכה לעצמך ולעולם. אז למה להתעכב על המבוי הסתום? תמצא את הכביש המהיר שלך, וסע בנחת ובשלווה!
כתב הרב קוק זצ"ל:
הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק,
אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה,
אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה. (ערפילי טוהר עמוד ל"ט)
כמה חוכמה מעשית יש במילים המוכרות הללו, וכמה קשה לפעמים ליישם אותה. ובכל זאת שווה לנסות. מותר קצת להתעצבן, מותק קצת לקטר, אבל לא לתת לקובלנות והתלונות להשתלט עלינו. הדבר שהכי מיטיב איתנו ועם העולם הוא להיות שקועים בעשיית טוב, במקום שבו נוח ומתאים לנו: אחד מדריך בסניף, אחר מנקה את חוף הים, אחת חונכת תלמידה מתקשה, ואחרת עוזרת לאמא לטפל בגינה. יש לנו בחירה בין המון אפשרויות, אז כדאי לבחור את מה שקל ומועיל, ולא את מה שקשה ושההשפעה שלנו בו מוטלת בספק. ואולי נרמז במשפטים האלה גם הלימוד, שאל מול דיבורים "רעים", מכפישים, מזלזלים, אל מול קובלנות, כפירה ובערות, נכון להגיב במעשים של צדק, אמונה וחוכמה. ולא "להחזיר" ו"לרדת לרמה" של המתקיפים מילולית.
מה דעתך?
מוזמן מאוד להמשיך לשתף אותנו ולעדכן איך הולך. אפשר כאן באתר בשאלה חדשה:
makshivim.org.il/ask-away
וגם במוקד הווטסאפ - 052-468-3927 ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.
בהצלחה!
אוהד
מוקד חברים מקשיבים