זוג מעורב - מנהגים

שלום וברכה

מאמר מקיף על הנושא הזה של הרב יגאל אריאל הי"ו כדאי לקרוא כאן: https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/zhr-31-1.pdf

התייחסתי לשאלה זו פעמים רבות. אשמח אם תקראו את:

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=60790

ואת:

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=82081

והנה חלק מהדברים:

ש בידי לכתוב בצורה מנומקת ומסודרת את פסיקתי. ברם, כדי להרגיע אותך, ואולי אף לגרום לך לחזור מדבריך, אצטט מתוך ספרו של הגאון זלמן נחמיה גולדברג שליט''א בסוגיה זו:

''בספר מעדני שלמה כתב בשם הגרש''ז אוירבך זצ''ך שאישה אחר נישואיה צריכה לנהוג כמנהג הבעל בין לחומרא ובין לקולא, והטעם הוא לא מדין מי שהלך ממקום למקום שמקבל עליו את מנהגי המקום שבא אליו, אלא מהטעם שהיא משועבדת לבעלה (ואינה צריכה התרת נדרים), וכיוון שמקור החיוב הוא השעבוד ולא מנהג המקום, רשאי הבעל למחול לה. ומעשים בכל יום שהבעל מוחל לאשתו שתמשיך להתפלל בנוסח שהיא רגילה בו...'' (דרכי הפסק מאת הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג שליט''א, בית ועד לתורה , גבעת שמואל, ניסן תשמ''ד).

בדברים אלה אתה רואה:

א. שיש יותר מ''מישהו'' אחד שאומר את זה.

ב. את הבסיס ההלכתי המנומק, לאמור: כיוון שדיני המנהגים מבוססים על דיני שעבוד, יש מקום להסכמה פנימית של בני הזוג לכיוונים אחרים. אדגיש כי אין אני טוען שרשז''א זצ''ל אומר את זה בכל מצב, ועמדת רז''נ גולדברג שליט''א היא שמעל שניהם מרחפת חובת מנהגי המקום ועוד ועוד. אני רק מציין את הבסיס לעמדתי ההלכתית, ותן לחכם ויחכם עוד.

נכון אפוא שיהיה מנהג אחד בבית, אולם אפשר שזה יהיה מנהג מבית האישה. ואישה ובעלה מכוונים האחד כלפי השני, ומכוח זה מוצאים את הדרך להביא לידי ביטוי את עולמם המאוחד והמשותף

כל טוב