שאלה
ב"ה
לכיפה
שלום כבוד הרב גלעד שטרואס
ספר החינוך מצוה קמד - שלא לאכול פיגול
שלא לאכול הפיגול, ופיגול הוא קרבן שחשב עליו הכהן המקריב מחשבת פסול בשעת זביחה (שחיטה) או הקרבה (2). ופסול המחשבה הוא, כגון שהסכים בדעתו בעת הזביחה או בעת ההקרבה, שיאכל מאותו קרבן אחר זמן המוגבל לאכילתו...
(2) האם הכוונה לקבלת הדם הובלה וזריקה ?
תודה ממשה
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אכן כדבריך!
מחשבה מפגלת בכל אחת מהפעול
(א) שחיטת הקורבן,
(ב) קבלת דמו בכלי (הנקרא "מזרק"),
(ג) הולכת הדם בכלי אל המזבח,
(ד) זריקת הדם על המזבח.
מחשבה פסולה אינה מפגלת בהקטרת חלקים מגוף הקורבן בראש המזבח,
משום שזריקת הדם, המייצג את נפש הקרבן, היא היוצרת את הכפרה, ולאחר שהדם נזרק כהלכה אין דבר היכול לפסול עוד את הקורבן.