שאלה
שלום,
שמרטף שומר על ילדים בני 10 ו6 בבית של ההורים (הילדים מגיעים מבית הספר בצהריים, השמרטף שומר עליהם עד שההורים מגיעים). השמרטף הוא סטודנט באוניברסיטה. מאחר שילדים בגילאים אלו בדרך כלל לא דורשים השגחה צמודה, השמרטף מביא לעצמו לפטופ ומכין עבודות לאוניברסיטה תוך כדי השגחה על הילדים. באחד הימים כאשר השמרטף מכין אוכל לילד בן ה-6, רץ הילד בן ה-10, חוטף את הלפטופ של השמרטף ובורח איתו. השמרטף קורא לילד לעצור אך הילד בלי כוונה נופל והלפטופ נשבר. עלות התיקון ניכרת - אלפי שקלים.
השמרטף טוען כי אחריות התיקון היא על ההורים שכן מדובר בילד שלהם. ניתן לצפות שילד בן 10 לא יתנהג כך ולא יעשה כזה נזק.
ההורים טוענים שמאחר שמדובר בילד הם לא אחראים בנזיקין. יותר מזה - הם טוענים כי אם הילד היה שובר לפטופ פרטי שלהם בבית, האחריות היתה על השמרטף שכן מעצמם קבלת העבודה של השגחה על הילדים הוא מקבל אחריות שומר.
מי צודק?
תודה,
תשובה
שלום וברכהֿ
קשה לענות על שאלה בדיני ממונות בלי לשמוע את שני הצדדים.
ברם, במבט בסיסי נראה כי הצדק עם ההורים, וזאת משתי סיבות:
א. ״קטן״ הוא אחד המוגדר בגמרא כמי שפגיעתו רעה, שכן הוא אינה אחראי למעשיו.
ב. ההתנהגות בזמן שמרטפות והאחריות על אי עשיית נזק מוטלת על השמרטף, כמו בסוגיית מסירת גחלת לקטן וכדו׳.
אפשר שאם הדברים היו מגיעים לבירור של דין תורה - הדיין היה מציע פשרה קרובה לדין, כלומר שרוב הנזק אינו מוטל על ההורים, אך נכון מבחינתם להשתתף במעט, אבל זו הצעה ולא חובה.
כל טוב