שמירת נגיעה בין קרובי משפחה - איך מתחמקים בלי לפגוע?

שלום לך.

מובן מאד שאת מרגישה לא בנוח בסיטואציה הזאת.. אפילו לפני העניין ההלכתי, זה טבעי והגיוני שתרגישי לא נעים. מן הסתם אצלם הנורמות האלה הן טבעיות והגיוניות לגמרי, וזה בסדר גמור, אבל הגיוני גם שאת - שמגיעה מתרבות קצת אחרת - תרגישי לא נעים. וביחד עם זה, יפה שאת מנסה לכבד את הנורמות במשפחה שלו ולתת מקום למשהו שהוא שונה ממך. זה יפה ולא מובן מאליו, קודם כל.

מעבר לזה, כמו שחילקת יש כאן את הרובד ההלכתי והרובד האנושי הפשוט. נתחיל ברמה ההלכתית:

כדאי קודם כל לדעת מה מותר ומה אסור. באופן כללי, כשיודעים מה באמת ההלכה זה יכול לעשות סדר. וגם כשיודעים שמשהו הוא באמת אסור, יותר קל לנו לעמוד על שלנו, ואז גם יודעים מה מותר - ודרך הדברים שמותרים אפשר למצוא את האיזון המבוקש בין אנושיות ונחמדות לשמירה על העקרונות.

אז אני לא רבנית, אבל אצטט לך את הרב שלנו כאן, וכך הוא כתב:

את קרובי המשפחה ניתן לחלק לשלש קבוצות.

א. אבא ואמא / סבא וסבתא – אין כלל איסור נגיעה, ומותרת גם נגיעה של חיבה (כולל חיבוקים ונשיקות).

ב. כל שאר הקרובים: דודים ודודות, אחינים ואחיניות וכו´חוץ מאחים או אחיות – דינם כמו זרים. מקובל שמגיל חינוך, בערך 7-8, ´שומרים נגיעה´ מילדים.

ג. אחים ואחיות, דינם יותר קל משאר הקרובים, ואין חובה גמורה לשמור נגיעה מהם כבר מגיל צעיר. בכל אופן, ככל שגדלים, עדיף להשתדל לשמור נגיעה מהם.

כתבת בשאלה גם 'אח שלי'. אז קודם כל חשוב לדעת שהדין לגבי אח הוא קל יותר. אם זה מגע לא של חיבה – אין בעיה כמובן, ומגע של חיבה – רצוי להימנע.

אחרי שהבנו מה בדיוק אסור (וגם מה מותר), עוד דבר שעוזר זה להבין למה אסור. את בעצמך כותבת – אני רוצה לשמור את המגע שלי לבעלי, וזה חשוב ומשמעותי ועצם השמירה שלכם אחד לשני זה דבר שיכול לחזק מאד את הזוגיות. בנוסף, תחשבי כמה ההלכות האלה שומרות על האישה מהטרדות וכו', דבר שלצערינו מאד רלוונטי במציאות שלנו היום...

אז איך אפשר להתחמק באלגנטיות?

קודם כל, זאת שאלה טובה. אנסה לתת כיוונים, אבל את תחשבי אם זה מתאים לך.. את מכירה את הסיטואציה ואת המשפחה הכי טוב, ולאט לאט את תמצאי את הדרך הנכונה ביותר לעשות את זה בלי לפגוע באף אחד. לנסות להתחמק לדעתי, במקרה שלך, זה לא פתרון, גם כי זה מסובך וגם כי זה לא משהו חד פעמי, אלא דבר שחוזר על עצמו.. לכן הכי פשוט זה להגיד את האמת.

אני חושבת שרוב האנשים מאד מכבדים שמירת נגיעה, ואם תסבירי בצורה מכבדת שאת מעדיפה לא לגעת – רוב האנשים יקבלו את זה, ואפילו יעריכו. אפילו אם יגידו לך 'מה את עושה עניין?!', בסופו של דבר בדרך כלל אנשים לא נעלבים מזה אלא מכבדים. אז אפשר להסביר חצי באגביות כזה שאת מעדיפה לא לגעת, אם זה בסדר, או להגיד משהו כמו: "בעלי יתן לך חיבוק פעמיים, בשביל שנינו", בחצי צחוק כזה. הומור יכול לרכך סיטואציות כאלה.. לגבי הסבא אולי אפשר להגיד: "אני אשמח ממש לקבל ברכה", ואולי להביא איתך ילד קטן, אם יש, ולהרים אותו לסבא בסיום הברכה – שהוא יתן לו את הנשיקה. בדרך כזאת את מראה שאת לא מעוניינת לגעת, אבל עושה את זה בצורה שלא פוגעת בסבא, אלא מכבדת אותו. ברגע שהוא מרגיש מכובד – הוא יכבד גם אותך ואת העקרונות שלך.

שורה תחתונה – ממליצה לך להגיד את זה בצורה הכי מכבדת וקלילה שאפשר, לנסות לא לעשות מזה עניין, ואם אפשר לשלב הומור אז הכי טוב. כשהדברים ברוח טובה בדרך כלל הם מתקבלים.

ואם מישהו מתעקש איתך, נעלב או שנעשה מזה עניין גדול מדי – יכול להיות שיש מקום להתיר מגע כזה בצורה מכבדת. במקרה כזה את יכולה לשאול אותנו שוב, ונפנה אותך לרב במוקד, או לשאול כל רב אחר האם ניתן להתיר במקרה כזה.

מקווה שעזרתי, תמיד מוזמנת להמשיך ולשאול בשמחה.

בהצלחה רבה,

הודיה