שאלה
שלום הרב
אני דתי והכל בית דתי לאומי ואני רוצה לישאר גם ככה מקווה גם.
יש לי הרבה קשיים של:
מתבייש מבנות
הוצאת זרע לבטלה
אי כיבוד הורים (זה ממש חמור אצלי)
לימודים
לקום לתפילות
חברים
ואני כל הזמן מדבר עם ה' אני אומר לה'
אני הנחתי תפילין אז בבקשה תעזור לי בסניף שאני לא התבייש
אני עזרתי לחבר אז ה' על תעשה לי כאב גרון על תעשה אותי חולה
אני ננתי צדקה אז בבקשה ל תעשה אותי חולה
שמסתכלים על זה זה נראה רע מה הרב חושב על זה עם זה מותר /הדרך נכונה?
ומבקש שהשאלה לא תתפרסם!
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
אמנם יש שלבים שבהם אדם חש שהקב"ה עוזר לו על כל מעשה טוב, אבל בגיל מבוגר אדם מבין שהקשר בין אדם ובוראו איננו שייך למעשים ודברים פרטיים, אלא הקשר הוא אמיתי ומוחלט, הוא הבורא ואנו הברואים, זהו קשר שלא ניתק, וכשם שאין ואסור שיהיה קשר בין הורים וילדיהם לפי מעשים מסוימים, אלא הקשר הוא חזק ואמיץ בפני עצמו, אפשר לבקש בקשות אבל הן לא כתמורה דבר כנגד דבר, אלא כל מעשה טוב הוא הקשר עם הקב"ה והקב"ה מחליט למה להענות ולמה אין מקום להענות לפי דעת אל עליון. או בטוחים שכל מה שהקב"ה הוא לטובה.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ