תושב''ע - לנשים?

שאלה

בס"ד

שלום לכבוד רבני צוות בית ההוראה,

רציתי לשאול שאלה בנוגע ללימוד תורה לנשים ע"י גברים ולימוד תורה ע"י נשים בכלל.

ידוע מאמר הגמ' "כל המלמד אשה תורה כאילו לימדה תיפלות, תיפלות סלקא דעתך?!, אלא כאילו לימדה תיפלות" ומכאן למדו שאסור ללמד לאשה תורה. ופירש"י שהסיבה שאסור ללמדן היא מפני שמוציאות דברי תורה מדעתן לדברי הוואי ומפני שכשלומדות תורה נכנסת בהן ערמומיות.

הב"ח פסק בנושא שאסור ללמד מקרא לכתחילה לנשים, ובעקבותיו הלכו ה"ציץ אליעזר" לר"א ולדנברג (חלק ט' סימן ג', חלק י' סימן ט') ו"יביע אומר" לגר"ע יוסף (ח"ב יו"ד סי"ז, ח"ח או"ח סנ"ד אות ה') שאסור ללמד לנשים תורה שבע"פ. כמו כן ראיתי לרב החיד"א ב"יוסף אומץ" (ס"ז, ד"ה שם דין) שגם כתב לאסור וכן ב"פסקי דין רבניים" (לרבנות הראשית לא"י) כתבו לאסור (ז' , י'). עוד, נפסק בספר "ילקוט יוסף" בחלק "אוצר דינים לאשה" שלימוד תורה שבע"פ לנשים אסור גם בדורינו (לגבי תנ"ך נפסק שבדורינו ניתן להקל).

בדורות הקדמונים לימדו לנשים רק הלכות ודברים הצריכים להם ומסביר ה"חפץ חיים" שהדבר היה כך מפני שבעל הבית בזמנם היה בקי ויכלו להפנות אליו את ספקותיהן. וממשיך ה"חפץ חיים" אולם, בדורותינו שנתמעטה החכמה ואין בעה"ב בקי כמו שהיה בדורות הראשונים וגם רבתה דעתן של הנשים התירו ללמדן חומש, נ"ך, ומוסרי חז"ל (כגון מסכת אבות ומנורת המאור) וכמובן ההלכות והדינים הנצרכים להן.

אם כן, נמצאנו למדים שאמנם הקלו בדורות האחרונים ללמד לנשים תנ"ך, אגדות ומדרשים, דברי מוסר וכדו' אולם לא מצינו שהתירו ללמדן תורה שבע"פ (כגון משניות) וכל שכן, שלא התירו ללמדן גמ'.

כמו כן, ראיתי לרבנים בימינו שחילקו ואמרו שהדבר תלוי בסיבת רצונה של האשה ללמוד: אם הסיבה היא כדי להדמות לגבר, אסור. ואם הסיבה היא מכיוון שחשקה נפשן בתורה, מותר ואדרבה, דבר זה רצוי ומבורך.

עוד, ראיתי לחילוק נוסף שעשו לגבי אופן לימוד הגמ' : אם הלימוד הינו ב"סיגנון גברי" באופן של התנצחות ודברים קשים כגידים אזי הדבר הינו אסור, אולם אם הלימוד הינו באופן של לימוד רגיל הדבר מותר.

אולם, לא מצאתי לשני חילוקים אלה שום חבר ורע בדעות הפוסקים האחרונים אשר מפיהם אנו חיים ולכן איני יודע מהו היסוד עליו נסמכים בכל כוחם רבנים אלה.

ראיתי גם להוסיף בנושא את הבעיות הקשות שעלו עקב לימוד תורה שבע"פ לנשים בדורינו (ולע"ד הם רק יו

תשובה