תאריכים

שלום אלחנן,
יש להימנע ככל האפשר שלא להשתמש בתאריך לועזי,משום שידוע שספירה זו היא ללידת יש"ו,ונמצא שהוא מודה לע"ז.ומובא במסכת ע"ז(ח ע"א)"ואלו אידיהן של גויים...יום גנוסיא של מלכים ויום הלידה".ולפיכך יש האומרים שהוא בכלל ושם אלהים אחרים לא תזכירו.
וכתב ה"יפה ללב"(יו"ד ח"ה,קע"ח ג)שיש בזה משום ובחקותיהם לא תלכו,ואף שאין ראיה לדבר זכר לדבר,בפסיקתא פרשת בלק,ובגויים לא יתחשב- אין ישראל מחשבונן של גויים.
והמהר"מ שיק כתב על אותו אחד שעל המצבה ציין תאריך לועזי,וז"ל:"אבל מה שעשו עוד רעה שכתבו מספר השנים לחה"נ זה עבירה כפולה ומכופלת,ולדעתי זה איסור דאורייתא,שהרי בפרשת משפטים נאמר:ושם אלהים אחרים לא תזכירו,ואמרו חז"ל(סנהדרין סג)וכן כתבו הפוסקים דאסור לומר לחבירו המתן לי בצד ע"ז פלונית,ומדנקט בלשון הפעיל משמע שאפילו אינו מזכיר ממש ג"כ הוא בכלל האיסור".
למעשה מצאנו היום שרבים הם המתמשים בתאריך לועזי,כגון בנקים ומשרדי ממשלה ועוד.להלכה נפסק שכל מקום שאין כל צורך בשמוש בתאריך לועזי,כגון מכתבים וכיו"ב,איין לכתוב תאריך לועזי אלא תאריך עברי בלבד.ובמקום שיש צורך להשתמש בתאריך לועזי,יש להוסיף גם תאריך עברי.
ב)הגמרא בפסחים דנה בשאלה של הנאה הבאה לאדם בעל כורחו,ןלמסקנא אומרת הגמרא במקרה שאי אפשר להמנע מהנאה זו ואינו מתכוון להינות-לדברי הכל הנאה זו מותרת.ולכן במקרה שמופעלת מוסיקה בלכתך בדרך לבית-הכנסת,אל תתכוון להינות מהשירים.
בברכה וכל טוב,
שמואל זעפרני