שאלה
1. אם מארגנים הדלקת נרות חנוכה במקומות עבודה או באיזה ארוע ציבורי אחר שאינו בבית הכנסת. האם מותר לברך על הדלקה זו משום פרסומי ניסא וזיכוי אלה שלא ידליקו בביתם (חילוניים) או שמשום מצוות נר איש וביתו דווקא - לא יברך ?
2. יש דיעה שבימינו המושג "כלתה רגל מן השוק" אינה דווקא רק חצי שעה לאחר צאת הכוכים, כדעת הרמב"ם, אלא גם יותר מאוחר (בערך שעה 8:00 בימינו) לפי זה:
אדם שנאנס להישאר בעבודתו עד מאוחר מה עדיף:
א. שאשתו תדליק לו בברכה ותכווין להוציאו (ולפי זה האם יכול להדליק ולברך כשחוזר או שאשתו תשתדל להדליק הנרות עם הרבה שמן כדי שיזכה לראותן)
ב. שהוא ידליק ויברך כשהוא חוזר הביתה ויוציא את אשתו.
ג. האם יש חילוק מתי הבעל חוזר לפני או אחרי השעה 8:00
תשובה
בס"ד
1- אם זה מקום שמתפללים בו - יברך. ואם לאו יארגן שם תפילה אחת ויוכל לברך. ואם לאו - לא יברך כיון שחז"ל לא תיקנו לברך במקום כזה.
2- אם אשתך הדליקה נרות - אינך יכול להדליק אחר ולברך, כיון שהיא כבר הוציאה אותך ידי חובה.
יש אומרים שאפשר לכוון לא לצאת בברכתה ולהדליק ולברך אחר כך. כך פוסק הרמ"א אבל לשו"ע אסור ולכן אי אפשר לא לצאת בהדלקתה.
3- לכתחילה אם אתה מגיע חצי שעה אחרי צאת הכוכבים או יותר מאוחר עדיף שאשתך תדליק במקומך. לא הדליקה - תדליק אתה. את השאלה הזאת שאלתי במיוחד בשבילך את מור אבי הרה"ג מרדכי אליהו.
4- אין הבדל בין ספרדים לאשכנזים בענין זה.
שמואל אליהו