שאלה
שלום לכבוד הרב!
אני רוצה לשאול שאלה..אני יודעת שלגבר אסור להסתכל על נשים כי זה עלול לגרום לכל מיני הירהורים אסורים..
אז למה אני פשוט לא מכירה שום גבר במגזר הדתי לאומי שמקפיד על זה? אני לא באה חס ושלום לשפוט מישהו אבל אם אני רואה רבנים שלא שומרים על זה אז אני צריכה להסיק מזה שזה לא חובה?
ואם אפשר גם לדעת מהו בדיוק המקור להלכה של שמירת עיניים.
תודה רבה !
שנזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו.
סיון
תשובה
ב"ה י"א מנחם-אב תשס"ב
לסיון שלום!
בשולחן ערוך אבן העזר סימן כא סעיף א נפסק:
צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפי' אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו. ולא יעבור בפתח אשה זונה, אפילו ברחוק ארבע אמות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. .
הדוגמאות שמביא המחבר הם פעולות שמטרתן קירבה לנשים, חלק מן הפעולות קשורות לעינים, וזה המקור לשמירת העינים. כשהמטרה היא לשם מצוה הדבר מותר וכך פוסק שם השולחן ערוך בסעיף ג:מותר להסתכל בפנויה, לבדקה אם היא יפה שישאנה, בין שהיא בתולה או בעולה, ולא עוד אלא שראוי לעשות כן. אבל לא יסתכל בה דרך זנות, ועל זה נאמר: ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה. (איוב לא, א).
כשם שמותר להסתכל בפנויה למטרת נישואין כך אם מדובר על רב שמייעץ לבת או עונה על שאלה הלכתית או מלמד בנות כיון שהוא עסוק במצוה, הדבר מותר, כשהמגמה היא פריצות הדבר אסור. בתחום זה כל אדם עושה את החשבון לעצמו, "הלב יודע עם לעקל או לעקלקלות".
המגזר הדתי לאומי מורכב מאנשים יראי שמים רבים, המעורים בכל תחומי העשיה במדינה, ולכן מטבע הדברים הם עובדים יחד עם נשים, שבזמנינו נמצאות ב"ה בכל תחומי העשיה, (גם במגזר החרדי רבות יוצאות לעבודה במקומות שעובדים בהם גברים), ולכן במציאות זו לא ניתן שלא להסתכל על נשים, ואין בכך שום איסור כיון שהם טרודים בעבודתם, אלא אם כן אדם מרגיש שהדבר מפריע לו, רצוי שיחפש מקום עבודה בו עובדים רק גברים.
כמעט לכל הרבנים במדינת ישראל יש מזכירות, הם מדברים עמן ולעיתים אפילו מכתיבים להם מכתבים זמן ממושך.
רבנים רבים מרביצים תורה גם לנשים, ועושים חייל בעבודתם החינוכית, אנו מאמינים שיש לכולם את היכולת להתמודד בהצלחה עם מציאות זו.
בתחום זה המבחן הוא מבחן אישי של כל אדם את עצמו.
כל מה שנאמר עד כה הוא במקום בו נשמרים גדרי הצניעות בתחום הלבוש ואיסורי ייחוד, במקומות בהם קיימת פריצות יש לבדוק היטב עם פוסק הלכה, ולתאר לפניו את המציאות על מנת שיפסוק הלכה.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת