שמיעת מוזיקה לועזית

בס"ד

באופן כללי אין איסור לשמוע מנגינות לועזיות כאשר אין מילים פרוצות, אבל יש בעיה אחרת והיא שמיעת מוזיקה סתם שאינה במקום כיון שהיא נותנת לאדם תחושה של שלמות כאשר העולם לא שלם ויש בו הרבה עוול ורשע וניצול וכד' והשומע הנהנה חושב שהכל על מקומו נמצא בשלום ולא פועל לתיקון העולם.
לכן אמרו חכמינו ז"ל שמאז חורבן בית המקדש אסור לשמוע כלי שיר, וזהו בדיוק הענין.

יש עוד דבר שכדאי לדעת - מוזיקה מעבירה מסרים רוחנים חזק חזק אפילו בלי מילים כלל. אפשר להעביר פראות או רכות, פריצות או ענוה, תפילה, אהבה וכד' וכל זה הרבה הרבה יותר טוב ממילים.
לכן יש אנשים, בעיקר כאלה המבינים במוזיקה, שלא שומעים מוזיקה לועזית או עברית ממלחינים מושחתים כלל.

וכך כתוב בשו"ע אורח חיים סימן תקס סעיפים א' ד'
"משחרב בית המקדש תקנו חכמים,,,, שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם:
הגה וי"א דוקא מי שרגיל בהם כגון המלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר או בבית המשתה (טור)
ואסור לשומעם מפני החורבן, ואפילו שיר בפה על היין - אסורה שנאמר "בשיר לא ישתו יין". וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תשבחות או שיר של הודאות וזכרון חסדי הקדוש ברוך הוא על היין:
הגה וכן לצורך מצוה כגון בבית חתן וכלה הכל שרי".

ומסקנת הדברים:
לדעת השו"ע - לנגן בכלי נגינה לשמחה אפילו בלי יין - אסור.
לדעת הרמ"א - מותר לשמוע כלי נגינה אלא אם כן רגיל בהם ביותר שאסור.
לדעת כולם:
בשעה ששותים יין אסור לשיר עם או בלי כלי נגינה.
שירות ותשבחות – מותר
שיר של הודאות וזכרון חסדי הקדוש ברוך הוא אפילו על היין – מותר.
לצורך מצוה כגון בבית חתן וכלה – מותר.