שאלה
בס"ד
שאלתי:
אני סטודנטית ולעיתים אני מוצאת את עצמי "שמחה" בגלל ציון שקיבלתי או להיפך מדוכדכת מציון לא טוב,למידה זו יש הרבה השלכות בחיים,כאילו אני צריכה איזה דבר טוב (בגד חדש,ציון וכו')שישמח אותי ליום שבוע הקרוב ואז אני בן כל "שמחה" ל "שמחה" עובר לו יום יום אפור.
אני לא רוצה לחיות כך שהמניעים שלי לשמחה (אם בכלל ניתן להגדיר זאת שמחה)-כל כך שיטחיים ובצורה שאני תלויה בדברים חיצוניים לי.אני רוצה להיות שמחה תמיד.
ממה צריכה לנבוע השמחה שלי וחוסר היאוש?
אנא אם תוכל לענות לי תשובה מפורטת כדי שאוכל לשנות בעצמי מידה זו ולזרוע ביטחון בד'.
ממה עומק השמחה צריך לנבוע ,שבכל מצב בעולם אוכל להיות שמחה?
תשובה
בס"ד
אם ה' לא שמח תמיד - איך את יכולה להיות שמחה תמיד? החיים האמתיים שלנו מורכבים ויש בהם גם מזה וגם מזה ובסך הכל רואים בחוש איך ה' אוהב אותנו.
לעצם שאלתך - אין רע בכך שאת שמחה בשמלה חדשה למרות שהיא רק דבר חומרי. את אפילו צריכה לברך את ה' על השמלה החדשה שלך. כן. לברך שהחיינו.
אפילו על תפוח מברכים שהחיינו כי הוא לא סתם משהו. הוא דבר חשוב, מביא לנו חיים, ה' ברא אותו, לכן אנחנו אוכלים אותו.
גם הלימודים שלך מן הסתם חשובים, לכן השמחה על ההצלחה היא נכונה. אם הם לא חשובים - הפסיקי אותם עכשיו!!
עיקר הענין הוא לשמוח על הדברים היותר חשובים והכללים יותר. וזה עושים לא על ידי שמצטערים על הצלחה במבחן, אלא על ידי הפורפורציה הנכונה. פחות להתעסק בהנאות הפרטיות שלנו שהם לוקחות את כל תשומת הלב מהענינים האמיתים.
התעסקות בהנאות, לבוש, אוכל, מוזיקה, בילוים וכד' אפילו הם כולם בהכשר - מונעות את הלב מהדברים החשובים באמת.
אני מברך אותך מאוד, שיתקיים בך "בדרך שבה אדם רוצה לילך- בה מוליכים אותו".
והדרך שאת רוצה ללכת בה - לשמוח עם ה' - היא דרך נכונה.