שאלה
שלום לכבוד הרב פירון!
תמיד תהייתי מה פשר השיר המעלות שאנחנו שרים לפני ברכת המזון וזה מתחיל בזה:
"שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" - האם באמת כשה' ישוב לציון אנחנו נחשוב שזהו חלום?
"אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה, הגדיל ה' לעשות עמנו" - והשאלה העיקרית שמטרידה אותי מה הקטע פה? אנחנו צריכים את ההסכמה של הגויים שה' הגדיל לעשות עמנו? כדי שאחרי זה נגיד "הגדיל ה' לעשות עמנו"? מה אנחנו לא יכולים לבד להגיד "הגדיל ה' לעשות עמנו"?
"נושא משך הזרע" - האם באמת הגדולה שה' יעשה עימנו היא כמשך הזריעה? כמשך הרבה זמן?
בברכה על כל עבודת הקודש הנעשת כאן.
חג שמח זאבי.
תשובה
ב"ה
שלומות!
אני דווקא הבנתי את הפירוש אחרת. הסדר הנכון הוא:
"אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה".
אז, לעתיד לבוא אנו נהיה מלאים בבטחון בקב"ה ובתורתו. נהיה שלמם בה ולשוננו תהיה מלאת רינה לה'.
דווקא אז, מתוך מה שאנו נגיד, מתוך הבטחון שלנו בה', אז,
"יאמרו הגויים הגדיל ה' לעשות..."
כלומר, שחו"ד של הגויים תלויה במידה רבה במה אנחנו נגיד.
והמסר לימינו הוא....
בברכה,
שי