שאל את הרב

שירת נשים

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 10/01/02 16:24 כו בטבת התשסב

שאלה

כבוד הרב שלום,

אני בחורה דתיה שזה עתה מסיימת תיכון, מזה 7 שנים אני עוסקת בתחום השירה, שרתי במקהלות ולמדתי 4 שנים פיתוח קול. לפני שנתיים לקחתי על עצמי את האיסור לשיר מול גברים ואט אט ניתקתי את עצמי כמעט לחלוטין מן השירה, שהייתה מרכז חיי בעבר. אני רואה בשירה מול נשים, בחדר סגור, שירי קודש בלבד - מן "ברירה שניה" ואיני נושאת פני יותר אל השירה וההופעה מול קהל. יש בי כעס אצור המהול בהבנה וקבלה של המצב בו אני שרויה, אני כועסת על שאיני יכולה לבטא את עצמי במלוא העוצמה ועליי לבדוק בפני מי אני שרה, מדוע, מה ואיך. נוצרה אצלי גם בעיה לבחור את הטקסטים שעליי לשיר: חלק נכבד מלימוד השירה נוגע נגיעה עמוקה בנצרות, ויש הרבה שירי כנסיה ומקהלות בתוך לימוד הפיתוח קול.

ויתר על כן - נוצרה בי בעיה חדשה וקשה עוד יותר: איני מוצאת ערך בהופעה מול קהל, בניגון קולי המרטט באוזני נשים, דומה כי ההופעה כולה היא רצון באהדה ותו לא, איני מוצאת בה ערך פרט לביטוי שטחי של יצרי לשיר.

אז שאלתי אליך היא: מה עליי לעשות במתנתי הנפלאה עליה שמרתי רבות ואותה טיפחתי כאם את ולדה - כיצד עליי לממש את שה' נתן בידי, וכיצד לגבור על הכעס בהיותי עצורה מלפרוץ?

תודה רבה!

תשובה

בס"ד

אין שום מניעה שבעולם שתשירי בעוצמה גדולה כמו שירת מרים, דבורה או חנה - שירים שהגיעו למדרגות הגבוהות ביותר. שירים שביטאו את העומק של ההויה מזמנם ועד ימינו, שירים שיסדו את המלכות של עם ישראל, שירים שביטאו עוצמת אלוקיות שלא מטשטשטות עם השנים.
שירים שהם - נבואה.

המתנה שקיבלת מה' צריכה להפוך אותך לאשה יותר שמחה. כל ההגבלות נוצרו כדי שלא יקרה לך כמו שקורה לרוב הזמרות שבעולם. שהכוחות שלך לא יתבזבזו ולא יבזבזו לאחרים את כוחם.
שהכוחות שלך ילוו אותך בבריאות ובשמחה כל החיים שלך וגם אחר כך.
שתוכלי לחיות ולהקים משפחה בריאה ביחד עם הכשרון שלך.
שהכשרון שלך לא יפגע ביכולתך להקים משפחה, לאהוב ילדים ולהתקשר לבעל אוהב.

אל תתני שהכשרון שלך ימקד אותך בעצמך ותשכחי שיש "רעך" שצריך לאהוב אותו.

זיכרי שהרבה משפחות נהרסו בגלל גברים שלא התמקדו במשפחה שלהם, כי פיתחו דמיונות שוא על "אשה" על פי דגם של שחקניות, זמרות, דוגמניות, רקדניות וכד' ההשואה הזאת גרמה להם למאוס בנשותיהן להרוס את הבית, האשה והילדים.
אותן שחקניות, זמרות, דוגמניות, רקדניות וכד' לא יוצאות "נקיות" מההרס הזה - הן משלמות את המחיר בדרכן שלהן.

כל הכעס שיש בך הוא אולי בא מהזמן שבו שרת לפני גברים, שירים שיצרו מציאות שלילית, "שלילה" שדורשת את שלה.
תשובה על כך מתוך "יראה" גורמת כאב - ואולי זה מה שיש לך היום.
את צריכה תשובה מתוך "אהבה", או אז לא יהיה לך כאב. השלילה תהפוך לחיוב, הזדונות יהפכו לזכויות, לא תרגישו מועקה - אלא יותר כוח ויותר שמחה.
בשביל תשובה מאהבה צריך הרבה כוח, ואנימברך אותך שיהיה לך כוח והרבה.
אם תעשי כן מאהבה, אם תקבלי את ה"יסורים" האלה מאהבה, הם לא יהיו יותר "יסורים" הם יהיו "אהבה". וכל הכעס ילך ויתפוגג לו.
את יכולה לקבל את השירה בפני נשים כ"תיקון" ולא כל כך לשמוח בו, ואת יכולה לשמוח בו. זה תלוי בך. אם תדעי שהכל לטובתך - הכל יתהפך לטובה.

זיכרי. ה' אוהב אותך. ה' אוהב את כולנו. אין שום חפץ לה' שיהיה בך כעס עצור או דיכוי הכוחות שהם המתנה הכי גדולה שקיבלת מאלוקים,
ח"ו.
אין באלקות "תרתי דסתרי" יש שם שלמות.

"ואהבת לרעך כמוך".


בהצלחה.


כתבות נוספות