שאלה
לכבוד הרב שלום!
הנני מתלבטת מאוד בענין של שירות צבאי במסגרת תרבות תורנית דרך הצבא שלדעתי זה חשוב מאוד זה הרגשה שדווקא המסגרת כזו שאין בה שום בעיות הלכתיות חוץ מההוראה של הרבנות הראשית לבנות לא ללכת לצבא, אני מרגישה חשיבות ומדים ולערכם וסמכותם אז למה לא להתיר לבנות ללכת למסגרת הזו שאין בה שום בעיה והכל פתור ותחת פיקוח רבני ואזרחי ולעשות משהו שחשוב לי והרגשת הצורך לשרת את המדינה אף במדים במסלול האפשרי ללא שום בעיה לבנות דתיות ומסגרת זו באה ובשביל שילוב הרעיון של ציונות דתית ומכיון שמאד חשובה לי ההלכה אני לא רוצה לעשות משהו שנוגד אותה אך אולי יש התר כלשהו כי עובדה שבראש מסגרת זו עומד רב מבחירתו האישית ומחזק את מסגרת זו ואומר שישנה חשיבות למדים וסמכותיות שאין בשירות... שלפעמים זה יכול מאוד לעזור... אם אני לא אמצא היתר אני לא חושבת שאני אלך אך זה חשוב לי לדעת למה אין למסגרת זו... בתודה מראש.
תשובה
בס"ד
המציאות שנראית לעין אינה תמיד המציאות האמיתית בשטח.
כשבאים לבחון מציאות כזו צריך לזכור שיש בנות שמסיימות אותה "בהצלחה" כזו או אחרת ויש אחרות שנכשלות או יורדות קצת או הרבה או הרבה מאוד.
כל אחת אומרת לעצמה בתחילת הדרך: "אני בודאי אהיה מאלה שיצליחו להוכיח שאפשר להחזיק מעמד". אבל כבר אמרו חכמינו "אל תביאינו לידי נסיון ולא לידי בזיון". ואע"פ שזה קצת מעליב כשאומרים לאדם אתה עלול להכשל בניסיון - זו המציאות האמתית.
מוטב לאדם להכיר במגבלות של עצמו ולבנות את החיים בהתאם לזה ואז הוא יכול להגיע למדרגת מלאך ויותר מזה. מאשר שנרמה את עצמינו ונחשוב את עצמנו חזקים ונעריך את כוחותיו הרבה יותר ממה שהם. זו סכנה גדולה לומר "יהיה בסדר" - כבר שלימנו עליה מחיר לאומי יקר מאוד. אף אחד לא יודע איך הוא יפעל כשהיצרים הבריאים שלו יתעורר בכל כוחם. אף אחד לא ניסה כי הוא יודע מהו כל כוחם.
לעצם הענין הנקרא "תרבות תורנית" - אספר לך שלצערי ראיתי בצפת איך במסגרת "מורות חיילות" - מסגרת טובה בחברה טובה בסביבה טובה הגיעו בנות שלבשו צנוע כל ימיהם ונפלו. פשוט כך. הן הגיעו לשירות צבאי במסגרת "תרבות תורנית" ואחר קצת זמן החלו ללבוש מכנסים. למה? כך הם המדים, כי זה מה שמקובל, כי, כי, כי. האם זאת התרבות ה"תורנית" שהן מלמדות?
איך יכול אדם לומר משהו אחד ולהתנהג בצורה אחרת. בכל מקום "מכנסי בנות" לא משדרים "תורניות" ולא "צניעות" ולא "דתיות". אע"פ שיש בעולם "מכנסים צנועות" - הלבוש הזה הוא סמל של אחת שהיא "לא כל כך חזקה"
העובדה שהשירות הזה נקרא "תורני" לא הופך אותו ל"תורני" באמת.
איך יכולה בת לדבר עם חניכים\תלמידים וכד' על יהדות ותורה כשהיא בעצמה בעצם היותה במקום עוברת על דעת כל חכמי ישראל בדורינו? האם זה לא מסר כפול שממוטט את כל הערך שרוחני של המפעל שלה?
מה ששאלת על כך שיש רב הנמצא בראש המערכת - דעי לך ששאלו את אותו רב כמה רבנים גדולים על כך, והוא אמר שמציאותו שם אינה להכשיר את המקום אלא על מנת להציל את מי שבכל אופן מגיעה לשם.
הם חלקו עליו בגישתו זו כי הם חושבים שמציאותו שם כן מכשירה את המקום בעיני "בנות רבות".
מכתבך מוכיח את דעת השוללים כיון שאת בעצמך ראית בעצם מציאותו שם כעין "הכשר" לשירות צבאי לבנות - וזה במפורש לא כך.
עוד אומר לך. אפילו אם את באופן אמיתי תצליחי לעבור את כל המסלול בלי שום נפילה ולהפך ב"עליה רוחנית גדולה" (אני לא יכול לכתוב את המלים "עליה רוחנית גדולה" כיון שאין אפשרות ל"עליה רוחנית" כשהולכים נגד כל חכמי ישראל, זו אולי אולי תהיה "עליה" וירטואילית) אבל נניח שתהיה לך "עליה רוחנית" ולא ירידה - המציאות הכללית של בנות בצבא היא כל כל שלילית עד לאימה!! והשירות שלך יהיה "הכשר"לבנות אחרות שלא יכולות כמותך לעמוד בכל הנסיונות שהשירות הזה מעמיד בפני הבנות.
כל מי ששירת בצבא יודע את הזילזול הנורא שיש בנשים בבנות ובעריות ובמין וכד'. כלל הבנים ובנות בצבא באים מחברה כל כך מתירנית ומופקרת בנושא הזה עד שעשרות אחוזים מהציבור הכללי!! מחוברים בתשלום לשידורים פרונוגרפים באמצעות לוין או כבלים. זוהי הרמה המוסרית שלהם בעניני מין. מפגש שלך עמהם בחיי יום יום אינו מפגש תמים כלל וכלל. כל גבר שני שבא מחינוך מתירני ו"משוחרר" חושב עליך באותם עינים שבהם הוא צפה אמת בנשים במצבים אחרים. אי אפשר לו אחרת.
כך הוא חונך - אין שם שום מגבלות. זה המציאות העצובה. הם משלמים על כך מחיר מאוד יקר אחר כך בחיי נישואים מאוד אפורים ומשעממים ומחפשים כל הזמן גירוים חדשים והרפתקאות חדשות, (די לשמוע יום יום את הפרסומת לשיפור חיי המין כדי להבין לאיזה שיעמום אנשים אלה נכנסים).
אלה שמשלמות את המחיר הנורא על כל זה הן בעיקר הבנות שמשלמות פעמים.
פעם אחת - בהיותם נערות ש"צריכות" לשלם בגופם בעבור כל פעם שמשהו יוצא עימהן לערב וקונה להן מנה פלאפל\פיצה\סרט, זה המחיר. כך מצפים מהם. והן משלמות אותו בדרך כלל כדי להיות "אין".
פעם שניה הן משלמות מחיר יותר נורא כשהן נישאות - אם הן נישאות. שהבעלים שלהם צופים בגלוי בנשים אחרות, מנשקים אותן בכל מפגש, נוגעים בהן חופשי, רוקדים איתן לענייך, ואפילו בחדר השינה שלהן הם צריכות לראות את הבעלים שלהן צופים בנשים אחרות לבושות מינימאלי, נשים נוצצות, זוהרות דרך הטלויזיה והכבלים והלוין.
אלה החיים של החברה המתירנית.
אלה חיים עצובים מאוד אבל קשה להחזיר עגלה ששקעה בבוץ לדרך סלולה. גם כשכבר רואים את הנפילה הגדולה בחיים בלי טעם, אפורים, רדודים, קשה מאוד להחלץ משם.
גם כשנחלצים מהבוץ - עדין נשאר הרבה בוץ שתפוס בגלגלים ומודבק על דפנות העגלה ומקשה מאוד על החיים השלמים ועל הנסיעה.
למה לך להכנס למקום כזה?
למה לך להתחכך עם חברה כזו?
זה לא מפגש מקירי ארעי עם בחור או בחורה חילונית זה חיים איתם במפגשים כאלה ואחרים.
האמיני לי. כשאני שירתתי בצבא במסגרת רגילה עם חיילים טובים ביחידה קרבית - הייתי בהלם מביחס שלהם לנשים\בנות\חברות. הייתי בהלם מה"נאמנות" שלהם לחברות שלהם. משפה הגסה. "שפה" שיש לה ביטוי בחיי יום יום. ומאז עברו כמה שנים טובות שלא הטיבו את המצב בתחום הזה.
זו החברה שחיים בה!!
אם את רוצה לתרום לעם ישראל - יש הרבה מאוד מקומות שבהם התרומה היא משמעותית, חשובה וטובה.
למה ללכת לשירות צבאי?
בגלל המדים?
האם את מרגישה שהם משייכים אותך לכלל ישראל?
נכון הוא שיש גאוה בלבישת המדים האלה. "מדי קודש" לטעמי. אבל כשבת לובשת אותם היא מכריזה לעין כל: "אני הולכת נגד חכמי ישראל" וזה דבר חמור.
עיזבי את הכבוד. קחי את העיקר!!
העיקר הוא לתרום לעם ישראל תרומה אמיתית שיש בה ממש. שהלומדים ממך לא יצאו מבולבלים במסר כפול סותר.
העיקר הוא שגם את תוכלי לתרום לעם ישראל לא רק שנה או שנתים בחיים - אלא שתוכלי לתרום תמיד. תרומה בעצם היותך "אשה" ששלמה עם עצמה. תרומה במעשה בפועל בחינוך בעשיה כל ימי חייך לעם ישראל, תרומה גדולה, תרומה אמתית, תרומה נכונה. תרומה שלא תפגע בך אלא תעלה אותך באמת מדרגה אחר מדרגה.
(כל מה שכתבתי נכון לגבי מורות חיילות ו"תרבות תורנית". אם יש לך שאלות על "שירות צבאי" של ממש - כתבי לי ואשתדל לענות בהקדם)
בהצלחה!!