שאלה
שלום רב,
בעלי משתתף כפעמיים בשבוע בשיעורי תורה,
הוא מגיע לשיעורים עייף מאוד, לאחר יום עבודה קשה ומתיש בחום ולאחר מכן תפילות ומחוייבויות אחרות. בחלק גדול מהמקרים, הוא נרדם בשיעורים וחוזר הביתה ללא מטען.
האם עדיף להמשיך ולהשתתף בשיעורים באופן קבוע על אף העייפות וחוסר התועלת, או בימים שהוא חוזר מותש מהעבודה, להישאר בבית ובמקום השיעור ללמוד בבית כמה הלכות.
אני מרגישה שהוא מקיים "קביעת עתים לתורה" בכך שהוא מקפיד ללכת לשיעורים, אך הוא יפיק תועלת לימודית יותר, אם ישאר בבית וילמד איתי כמה הלכות.
לתשובתכם אודה,
תשובה
בס"ד
יש ערך גדול בהקפדה על הליכה קבועה לשיעור, אפילו אם קשה להחזיק ראש. הקביעות הזו משדרת שהתורה היא תורת חיים, שאי אפשר בלעדיה, ושהיא משפיעה על הנפש גם אם זה לא דרך השכל.
אשרייך שאת מעריכה את לימוד התורה, ותבורכי על כך מן השמים.
אבל חשוב גם להשקיע בבניית הבית. מדברייך אני מבין שאת מרגישה שההשתתפות של בעלך בשיעורים פוגעת בקשר ביניכם, ואם זה כך אז כדאי שתדברו ביניכם, כי גם הקשר ביניכם הוא חשוב מאוד, לכם וגם לעבודת ה'. ולכן יכול בהחלט להיות שתמצאו משהו ששניכם יכולים ללמוד יחד.
זה יכול להיות פרשת שבוע.
או פרקי אבות.
או נושאים באמונה.
או מהר"ל
או רמח"ל
או מסילת ישרים.
או פרקים בנ"ך.
או דברים אחרים.
בכל מקרה זה צריך להיות משהו ששניכם יכולים לדבר בו והלימוד בניכם יביא חידושים ולא הרצאה של אחד מול השני.
עם שיחה נכונה בודאי תמצאו את המינון הנכון כמה ללמוד יחד וכמה שילמד עם חבריו בשיעורים.
בהצלחה.