שאלה
בס"ד
שלום לכבוד הרב,
כמה שאלות בענייני שידוכים :
1)אינני יודע אם הדבר נובע אצלי מקלקול מסויים בנושא או מרגישות מסויימת לאסטטיות אבל היופי תופס אצלי מקום לא זניח בפגישת שידוך. כך שפעמיים התכוונתי לנתק קשר על ההתחלה בגלל זה. פעם, הקשר נותק בפועל על ידי הצד השני בלי קשר, ופעם, החלטתי שלא כדאי להמשיך בגלל זה. מאידך, אני מרגיש שלשתי הבחורות שפגשתי יש מידות נעלות, עיסוקים חשובים, זיקה תורנית, דברים שבוודאי נראים לי הרבה יותר חשובים. אם כן, מה הפרופורציות הנכונות ?
2)האם יש מקום לנסות לחדש קשר עם בחורה שאמרה "לא" או שמתוך הכרה שיש שני צדדים, יש לכבד את החלטתה ולהפוך דף ?
3)האם הדבר טבעי שהרצון להתחתן הוא הפכפך ומה דרכי השכנוע העצמי כדי למנוע שהיציאה לדרך השידוכים (בגיל 23) לא תהיה נובעת בעיקר מהשפעת הסביבה (החבר'ה המתחתנים) או שאפשר להמשיך עם זה ומתוך שלא לשמה בא לשמה ??
תודה מראש.
תשובה
ב"ה
שלומות
1. אינני רואה ביחס העקרוני ליופי ענין שלילי. בית המקדש נקרא נויו של עולם ומי שלא ראה מקדש שלמה לא ראה בנין נאה מימיו.
ובכלל, נפסק להלכה שאסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה שמא תתגנה עליו.
זאת ועוד, חתונה היא ענין רציני. עם האישה עומדים לחיות שנים רבות ועליך לבחור במי שתחוש טוב בקרבתה.
ובכלל, לאשה נאה ערך גדול שהרי היא מרחיבה דעתו של אדם.
אלא, שעיון מעמיק מברר שאישה נאה מרחיבה את הדעת אבל אסור ליופי להיות הבסיס לכל. ההתמכרות לצדדים החיצוניים של החיים היא מסוכנת, הרסנית ומזיקה.
היופי הוא בר חלוף. הוא הופך את כל הקשר בין בני הזוג לאהבה תלויה בדבר.
לכן, אסור לך להתמכר ליופי. עליך להתייחס לנעימות, לחשק החיצוני הפשוט וה.
2. למה שלא תפנה אליה אם אתה חש שזה מתאים ויש לכך סיכוי.
3. אין להנשא בגלל הלחץ החברתי וחבל לאמלל בנות כשאתה לא בשל לכך.
יכול להיות שכל הדחיות נובעות מחוסר הרצון הבסיסי שלך להתחתן.
בברכה,
שי