שוויו של אדם וביכורים בגן

אדם שאמר ערכי עלי - משלם להקדש סכום מסוים לפי גילו, ואין זה משנה מה הם מקצועו וחשיבותו. אולם אם אמר דמי עלי, שמין אותו כעבד. מי מעריך שוויו של אדם? חז"ל לימדונו שלצורך זה נדרשים 9 ישראלים וכהן אחד.

כיום אין הקדש, ומסתמא כשמקדיש אדם, כוונתו לצדקה לעניים (רמ"א יו"ד רנח,א), אלא אם כן פירש שכוונתו להקדש ממש, ואז אין לחפץ זה תקנה בימינו.

לפי"ז, כיצד ינהג אדם שאמר בימינו דמי עלי - האם נזדקק לשום את שוויו של אדם זה בתשעה ישראלים וכהן אחד? מהריב"ל הסתפק בדבר (עי'>פתחי-תשובה רנח,ד) ולמעשה פסק שהיה מחמיר בדבר זה, להצריך פורום כזה לשמאות.


פוסקי דורנו (עי' משפט-כהן סי' כז) דנו ב"ביכורים" המובאים בגנים ובבתי ספר, ולעתים מלווים בשירת "סלינו על כתפינו הבאנו ביכורים" - האמנם כוונת הילדים השרים זאת להבאת ביכורים למקדש? דומה שכדאי היה לשנות את מלות השיר, ולומר: "הבאנו כביכורים". כך מבואר בכתובות קה,ב שלמרות שהנביא אלישע לא היה כהן, קיבל מהאיש שבא מבעל שלישה "לחם בכורים" (מל"ב ד,מב). וכן רב ענן - למרות שלא היה כהן, בכל זאת לא מיאן לקבל מנת דגים מאדם שנימק את תשורתו במלים "כל המביא דורון לתלמיד חכם, כאילו מקריב ביכורים."

ממעשים אלו המובאים בגמרא ניתן ללמוד עוד, שגם אם מביאים את הסלים כביכורים, ראוי לתיתם לתלמידי חכמים ולדבר מצוה.