שאלה
שלום
לאחר שקראתי את תשובתך, הרשיתי לעצמי לחקור ולעיין יותר בספרי המדע ודרך הפקת הדבש, להלן המחקר:
"החומר הגלם לייצור הדבש בבעיקרו צוף פרחים. בחומר זה חל עיבוד בקיבת הדבש של הדבורה ע"י הפרשה מבלוטות הרוק שלה, המכילה אנזימים (!). התהליך העיקרי הוא הפיכת סוכר הקנה שבצוף לתערבות של גלוקוזה ופרוקטוזה".- נמצא שהמוצא הסופי - הדבש - מכיל, נוסף על הסוכרים שמן הצוף גם כמות מינימלית של חומר חלבוני (אנזימים) שמקורו בדבורה. לכן, אין להגיד שהדבורה משמשת רק לאכסניה, אולי הסיבה שדבש מבחינה ההלכתית כשר מפני שניתן לומר עליו שהוא "בטל בשישים" ?
תשובה
ב"ה
לא. משום שהעיקר בדבר הוא הצוף. עיקר חומר בגלם בא מבחוץ ולכן התייחסו חכמים לדבש כאילו אינו בחזקת היוצא מן הטמא.
בברכה,
שי