שואלין ודורשין קודם הפסח

א. בפורים החלו 30 הימים שלפני הפסח, שבהם חייב כל אדם לעצמו וגם רבנים בשיעוריהם, ללמוד וללמד את הלכות הפסח.

ב. אמנם בגמרא (סוף מגילה) מובא שמשה תיקן לדרוש בהלכות הפסח, בפסח עצמו. אולם להלכה נפסק בשו"ע, כמובא בגמרא במקום אחר (פסחים), שיש לדרוש בהלכות הפסח 30 יום קודם היכנס החג.

ג. הסיבה למשך זמן זה אינה רק זכר למקדש, כשלבדיקת המומים שבקרבן פסח היו דרושים 30 יום, אלא גם משום שבהלכות הפסח מרובים מאד הפרטים. בבית-יוסף מנה את טחינת החיטים, אפיית המצה, הגעלת הכלים וביעור חמץ ולנו הרי נוספו עוד פרטים רבים אחרים: מה לעשות בכמויות גדולות של חמץ שנשארו (מכירת חמץ; מקום האחסון)? כיצד והאם ניתן להכשיר ארונות מטבח, מקרר, שיש, כיורים, כיריים, תנורי אפיה למיניהם, מדיח כלים ועוד? כיצד לבדוק חמץ בבגדים ובתיקים?
אין זאת אומרת שפטורים אנו מלדרוש בהלכות הפסח בפסח, לזמן הזה נשמור את הדרשות בטעמים שבעבורם נצטווינו בכל אותם פרטי דינים.


חובת הלימוד חלה גם כיום, למרות שקיימים ספרים רבים, שבכל עת שמתעוררת בעיה הלכתית אפשר לפותחם, ולנהוג לפי הוראותיהם. אולם לא כל אחד הוא בר-הכי שיודע לפסוק מתוך ספר; ועוד, אם לא ילמד, כיצד ידע איזה ספר והיכן לפתוח. משום כך, ראוי ללמוד את הלכות הפסח בחבורה.