שאלה
אלו שינויים יש כאשר שבועות חל מיד בצאת שבת?
תשובה
א. בשנה שחל חג השבועות ביום ראשון, אלה הנוהגים לקשט את בית הכנסת בעשבים ופרחים, יעשו זאת בערב שבת. בשבת צמחים ופרחים הם מוקצים, וכן אין מכינים משבת ליו"ט.
ב. יש להכין מע"ש שתי מערכות פמוטים - אחת עבור ליל שבת והשניה עבור ליל יו"ט - כיון שהדבקת נרות אסורה ביו"ט. במקום זאת ניתן להשתמש בנֵרונים. כמו"כ יש להדליק מערב שבת נר נשמה, כדי שממנו אפשר יהיה להעביר אש לנרות של יו"ט.
ג. טוב לאכול סעודה שלישית של שבת מוקדם, כדי לאכול את סעודת ליל יו"ט לתאבון. בסעודה שלישית המתקיימת לאחר זמן מנחה קטנה או פלג המנחה אין לאכול יותר מכביצה לחם.
ד. במוצ"ש שהוא גם ליל יו"ט אסור לעשות כל מלאכה האסורה בשבת, אע"פ שהיא מותרת ביו"ט (כגון, העברת האש לנרות), כל עוד לא הבדילו - היינו: לא אמרו "ותודיענו" בתפילת מעריב, או לא אמרו "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".
ה. מי ששכח אמירת "ותודיענו" במקומה - כל עוד לא חתם "ברוך אתה ה'" בברכת "מקדש ישראל והזמנים": יאמר שם "ותודיענו", יחתום את הברכה וימשיך "והשיאנו ה' אלקינו". לאחר "ברוך אתה ה'" - אינו חוזר, אלא סומך על ההבדלה שאומרים בתוך הקידוש. עד אז אסור במלאכה, כנ"ל בסעיף ד.
ו. בשבת אין לעשות הכנות לליל יו"ט, כגון: להוציא אוכל קפוא מהמקרר, שכך אינו ניתן לאכילה בשבת; לערוך שולחן ליו"ט. וכן לא יאמר בפיו: אישן כדי שאהיה ער בליל שבועות (אולם מותר לחשוב כך).
ז. כאמור, הדלקת הנר בליל יו"ט נעשית ע"י העברת אש (מנר הנשמה שהכנו מערב שבת) ולא ע"י שפשוף הגפרור בקופסתו. קודם להדלקת הנר מברכת האשה "להדליק נר של יו"ט", וכן נוהגות לברך שהחיינו.
ח. אשה שלא הדליקה נרות של ליל יו"ט, ונזכרה באמצע הסעודה - כל זמן שלא סיימו את הסעודה, תדליק ותברך רק "להדליק נר של יו"ט". אם נזכרה לאחר הסעודה - תדליק ללא ברכה.