שאלה
כבוד הרב שלומות!
ברצוני לשאול שאלה שלפעמים חוזרת ומציקה לי.
לפעמים מרכלים וצוחקים קצת על חברים מהכיתה ואיני יודע כיצד לנהוג, האם תוכל ליעץ לי מה לעשות???
בתודה,
יאיר כהן
תשובה
ב"ה
יאיר היקר,
אני מבין ללבך. מחד, קשה לך להקשיב. אתה רואה בכך עלבון גדול ויצירת מצב בו מלבינים פני אחד מחבריך ברבים. מאידך אתה גם רוצה לשמור על קשרי החברות שלך וגם רוצה שלא להצטייר בקרב חבריך כחריג.
במצבים כאלה, דע שיש כוח גדול, תכונה חשובה אותה אנו לא רגילים לנצל: כוח השתיקה!
לפעמים, חוסר התגובה ואי ההשתתפות ב"חגיגה הגדולה" מהווה מחאה שקטה אבל מלאת עוצמה.
לכן, אני מציע לך לתת דוגמה "שקטה" ובכך להביע שאט נפש מהסגנון ומהצורה.
כל זה, רק כשאין ברירה. הרי ידוע לך שספר תהילים מתאר את דמותו של הצדיק בפתיחת הספר ואחת מתכונותיו היא : במושב ליצים לא ישב". זה בנוסף לכך ש"לא רגל על לשונו".
לכן, השתדל לילך בדרכו של בעל תהילים ולהוסיף לכל זה את מאמר חז"ל: "אוי לרשע, אוי לשכנו!"
כמובן, כל זה לנוכח חכמת האיזון שלא תתרחק מהחברה ותהפוך למשונה בעניהם.
בברכה,
שי