רופא ערבי סירב לטפל בפצועי הפיגוע במירון?

אצרף לך מאמר שכתבתי בענין

-----------
בס"ד
בית חולים – צפת
כל העובדים בבית החולים מקבלים שכר על עבודתם, כל זה לא פוטר אותנו מלומר להם "תודה רבה" על המאמצים הגדולים שהם משקיעים ומצליחים בענין החשוב מאוד של "הצלת החיים".
כך המצב בכל יום ויום, ובמיוחד נכונים הדברים בעקבות ההחלצות היעילה של עובדי בית החולים בצפת בשעת פיגוע הדמים הרצחני בצומת מירון. פיגוע שהיו בו עשרות פצועים בגוף ועוד כמותם פגועים בנפש. ולצערינו גם פצועים קשה והרוגים.
הרוב המוחלט של העובדים התגייסו בכל כוחם להציל חיים. כל אחד ואחת התאמץ בכל כוחו למלא את תפקידו. כל אחד במקומו וכולם ביחד נתנו את כל שבידיהם על מנת להציל, להמעיט כאב ולמזער את הנזק של המתאבד - הרוצח הסדרתי.
נהגים, טלפנים, רופאים בכירים וזוטרים. אנשי רנטגן ובריאות הנפש. אחיות, אחים וכוחות עזר. כולם כולם התגייסו לעזור. הם באו מהבית והרחוב. מהנופש או מהמשפחה. מהמחלקה או מחדר האוכל בלי לשאול שאלות מיותרות. הם ידעו כי מעשיהם באותם שעות יועילו לנפגעים הרבים עוד ימים רבים.
כולם - חוץ מאחד!!
בשעה שנשמעו זעקות הכאב של הפגועים הרבים, בשעה שנשמעה האזעקה והקריאה לבוא לסייע. הוא התמהמה ו\או השמיע באוזני הנוכחים את טענותיו על שרון ועל הישראלים ועל כל האשמים על ,,,,,הנרצחים.
לא היו בפיו שום טענות על הרוצחים השפלים שמתפוצצים בלי הבחנה וברגע אחד הופכים אנשים רבים כל כך לאומללים לכל חייהם.
לא היו בפיו טענות על משלחיהם של הרוצחים אשר פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר.
לא היו בפיו טענות על הברגים והמסמרים הרבים שהרוצחים שמים בתוך המטען על מנת להגביר את ההרג ואת הכאב. לא מספיק להם להתפוצץ. הם רוצים להרוג אנשים רבים ככל האפשר. הטענות שיש לו הם על הנרצחים. על שרון ועל חבריו. והוא בחר להשמיע אותם דווקא בשעה שהדם נשפך כמים והפצועים נאנקים ונחנקים מרוב יסורים וכאב.
זה הזמן המתאים ביותר להשמיע טענות לאחיות המבוהלות שקראו לו לעזרה מהספריה שבה הוא שהה באותה שעה ושיחק מול המחשב או קרא ספרים להנאתו.
מה קרה אחר כך?
בזה יש גרסאות חלוקות. מה שברור הוא שלחדר מיון הוא לא הגיע אלא בשעה מאוחרת ביותר כשכל האירע כבר היה מטופל על ידי רופאים אחרים ושאל: האם צריכים כאן עזרה?
בנתים הוא שהה במחלקה שלו. יש אומרים ששם הוא היה צריך להיות ולא בחדר מיון. ויש אומרים שהוא היה צריך להיות במקום שבו נמצאים הפצועים הרבים. בחדר מיון ובפרוזדורים סביבותיו שהיו מלאים עשרות רבות של נפגעים.
כך או כך הרופא הזה לדעתי לא ראוי לטפל יותר בשום חולה יהודי או ערבי. לדעתי אסור לשום חולה יהודי להתרפא על ידו. זו סכנה של ממש. כך היא ההלכה בשולחן ערוך יו"ד קנה קנו שבמקום של סכנה לא מתרפאים מרופא שכזה. ובודאי שדעותיו כל כך מסוכנות. על כגון זה נאמר "סוף מעשה במחשבה תחילה".