קשה לי עכשיו להתפלל - האם אני חייבת?

בס"ד

שלום לך, ותודה על שאלתך החשובה!

התפילה היא מהדברים היותר נשגבים שיש בעולם, דרכה אפשר להתחבר לבורא עולם. וכגודל היכולת להתחבר דרך התפילה לבורא, כך גודל המניעות המפריעות לאדם לעשות זאת.

איני יודע אם את מכירה את הגמרא שאומרת שכבר בדורם של האמוראים הקדושים, לא היה אדם שניצול מ 'הירהור תפילה בכל יום'. כלומר: אין אדם שמתפלל שלוש תפילות ביום בלי לחלום קצת, לטייס או סתם להיות לא מרוכז. והרי ידוע המשפט המפורסם של חז"ל בנוגע לתפילה: "תפילה בלא כוונה כגוף בלא נשמה". אם - כן, מה נעשה?
שמא לא נתפלל בכלל?

הרי התפילה הופכת להיות חסרת ערך, כמו גוף ללא חיים?

[יש שלש סיבות טובות להתפלל גם כשקשה לכוון:]
א. קודם כל, כי הכיוון שלנו צריך להיות [לא להיכנע לחולשות], אלא לשאוף לתקן.
אם כל פעם שלא נוכל להתרכז לא נתפלל - אנחנו בעצם מרימים ידים מראש.

אבל אם בכל פעם נאמר לעצמנו - הפעם מכוונים! לפחות ברכה אחת! אם באמת נרצה בכך, אז לאט לאט הכוונה תשתפר.

זה קשור למה שכל יהודי עובר כחלק מהמלחמה שלו עם היצר הרע בנושא התפילה. הרי היצר יודע שאם הוא יגיד ליהודי לא להתפלל בכלל- הוא לא ישמע לו. תפילה זה הרי חלק מה-א' ב' של היהדות. לכן הוא מכניס לו 'חוסר חשק' להתפלל, או 'חוסר חיבור'.

האדם מתחיל לחשוב שעכשיו זה לא זמן טוב לתפילה, אבל הוא לא מבין שדוקא עכשיו הוא צריך הכי חזק להתפלל. הוא צריך להתפלל שלא יהיו מניעים ומפריעים בחיים בכלל, בכל מה שהוא עושה, והוא צריך להתפלל לה' שלא יצא לו החשק מעבודת ה'.

כן.
גם על זה צריך להתפלל.

חז"ל דורשים על הפסוק המוזר: " מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים". פס' זה אמר הקב"ה אחרי מעמד הר סיני, כאשר עם ישראל עבד את ה' בלב שלם.
שואלים חז"ל: מה הפירוש שה' אומר "מי יתן"- הרי הוא נותן הכל?
ועונים חז"ל שעם ישראל היה צריך להגיד אז "תן אתה!"
בבקשה זו היו זוכים שהיה בטל מהם יצר- הרע.

מכאן למדו חז"ל שאדם צריך להתפלל על יראת שמים ועל הצלחה בעבודת ה'.

ב. הסיבה השניה היא שאנחנו צריכים להרגיל את עצמנו, ש[התפילה אינה סותרת את החיים השוטפים, אלא בדיוק להיפך! ]

הנה, אדם שמתאבל על קרוביו ואהוביו - חייב אף הוא להתפלל. לברך 'שעשה לי כל צרכי'!

הרי בדרך כלל זה לא קל. רוב האנשים יאמרו שהם טרודים, וזה הגיוני למדי - ואף על פי כן ההלכה אומרת להתפלל.

בשביל שנבין מהי תפילה!
הרי אם פגעו בנו, זה הזמן המתאים ביותר לתפילה!
כי אז נוכל לפנות אל ה' בלשוננו, ונאמר לו שקשה לנו!
הרי התפילה היא השיחה שלנו עם ריבונו של עולם, עם אבא שלנו שאוהב אותנו. דוקא כאשר משהו מאוד מטריד אותנו, השיחה מרגיעה אותנו, כי אם שיחה עם חבר מועילה, קל וחומר שיחה עם הקב"ה!

ג. הסיבה השלישית היא שכאשר אנחנו עומדים לפני ה' גם כשקשה לנו, ואנחנו אפילו יודעים שיקשה עלינו לכוון, אנחנו אומרים ש[הקשר עם הקב"ה כל כך חשוב לנו, ולא נוותר עליו גם כשקשה].

ולמרות שהעיקר הוא הכוונה, גם לעצם העמידה לפני ה' יש ערך.

וכתוב בספרים שאם אדם התפלל תפילה בלי כוונה ואחר כך התפלל בכוונה ראויה, הריהו מעלה למעלה גם את מילות התפילה הראשונה.

עלינו להתרגל לקיים מצות גם אם לא מתחברים אליהם ברגע זה, ואפילו אם לא מתחברים אליהם בכלל. המצות לא ניתנו לנו בשביל שנבחר מה נוח לנו לקיים ומתי. המצות ניתנו לנו כדי שאנחנו נעשה מעשים שיקרבו אותנו אל אלוקים. ואלוקים קבע מהו המעשה הנכון לעשות ומהו המינון הנכון בו צריך לעשות כל מעשה.
נכון, לא תמיד אנחנו מרגישים איך זה גורם לנו להיות יותר קרובים לה', אבל זו היא מטרת המצות, כאשר כל מצוה מוסיפה עוד טיפה ועוד טיפה לדברים אותנו אנחנו צריכים לעשות בשביל להתקרב אליו.

לכן את לא צריכה להתפלל בלי כוונה, ולא להמנע מתפילה. את צריכה לעשות הכנות לתפילה כמו שמופיע בהלכה. ואפילו חסידים גדולים" היו צריכים את ההכנה הזו ובודאי אנשים כמונו. כי ההכנה הזו היא היסוד היותר חשוב לתפילה נכונה.

עוד דעי לך כי גדולי ישראל היו מאוד קרובים לה', מפני שהם הקפידו על כל מעשה ומעשה, עד פרטי הפרטים שלו, ובכך הם התקרבו לה' מאוד.
הם גם הרגישו את זה בפועל מפני שהם נמנעו כמה שיותר מלעבור על רצון ה', וכאשר עברו ח"ו על רצונו- שבו בתשובה מיד. ובנוסף לזה ניהלו מלחמה עיקשת עם היצר הרע שלהם שרצה להכניס להם קרירות וחוסר התחברות למעשים שהם עושים.

לנו נראה שהם נולדו גדולי ישראל, אך איננו יודעים כמה נפילות ומלחמות הם עברו בדרך לגדולתם. כמה הם עמלו עד שהגיעו למצב בו יהיה להם חשק תמיד לעשות מצות ולהתפלל. אבל הם נעשו צדיקים בגלל שלא ויתרו, ואע"פ שנפלו הם חזרו במרץ לעבודתם, והתפללו לה' שיעזור להם.

לסיכום: נמשיך לשאוף קדימה, ולא ניכנע לחולשות. נתרגל לכך שדוקא כשקשה לנו זה הזמן הטוב ביותר לפנות אל אבא שבשמים, ויחד עם השאיפות לשפר את התפילה - נעריך גם את מה שיש.

בהצלחה רבה בעבודת התפילה!