קריאת שם

הספרדים וחלק מעדות אשכנז נוהגים שהזכות הראשונית לקריאת השם היא של האב,והשניה של האם וכך הלאה.
המקור למנהג מזה הוא מהפירושים של חז"ל(דעת זקנים מבעלי התוס',הרד"ק,החזקוני,האלשיך הקדוש)על הפסוק:
"ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלידתה אותו"(בראשית לח,ה)ופירשו שמכאן שנהגו שהאב קורא את השם לבן
הראשון והאם לבן השני ובן השלישי האב,ןהלא שלה היה הבן השלישי ומה הטעם שהיא נתנה לו את השם,משום שיהודה היה בכזיב כשילדה אותו.
וחלק מהשכנזים נהגו שזכות הקריאה הראשון הוא לאם והשני לאב וכך לסירוגין,וישנם טעמים רבים למנהג למנהג זה.אחד הטעמים מובא בפירושו של החיד"א נחל קדומים על הפסוק(שמות יח,ג)והביא בשם רבינו אפרים,
גרשום בכור משה נקרא ע"י אמו ציפורה ורמז לזה הוא הנאמר בפסוק "אשר שם האחד" ר"ת אשה,ומשה קרא שם לשני.
אנחנו עדים לכך כי במשך הדורות טעמי קריאת השמות משתנים.
בתקופה האחרונה אנו עדים לשמות אופנתיים על שמם של מנהיגים,פוליטקאים.כוכבי ספורט וקולנוע וכיו"ב.
ואין אנו בקיאים בכל השמות האלה,ושמות משונים אחרים המתחדשים חדשים לבקרים,א"כ מה תועיל הרשימה?
לכן עלינו לאחוז מעשה אבותינו בידינו ולקרוא בשמות
שימשיכו קדושת ישראל על הילד.
בעבר היו שהשתמשו ברוח הקודש והיו נותנים שם לבניהם על שם מאורע או על שם העתיד לקרות לבן.
להלן מספר דוגמאות:
אדם-על שם שנוצר מהאדמה.
חוה-היתה אם כל חי.
יקטן-היה מקטין את עצמו.
פלג-בימיו נפלגה הארץ.
ועוד כהנה ישנם דוגמאות רבות.
ברגע שקוראים לילד בשמו של חכם או צדיק,יש העתקה של הנפש והנשמה ממי שנקרא על שמו.
משום כיבוד אב ואם,טוב לקרוא לבן על שם סבו מצד האב או מצד האם.
ומשום כבוד רבו יש שנהגו לבן על שם רבו.
לא מומלץ לקרוא לילד בשם שאינו תנכי כשמופיע בו י-ה.
בברכה וכל טוב,
שמואל זעפרני