שאל את הרב

קיום מצוות מתוך לחץ חברתי, והצורך במצוות מעשיות

חדשות כיפה חברים מקשיבים 24/02/02 09:07 יב באדר התשסב

שאלה

שלום!

הי-ה לי דיון עם אדם שאינו מקיים תורה ומצוות, אך מתעניין מאוד ביהדות.

הוא קבל על-כך, שלדעתו הרבה אנשים מקיימים מצוות מתוך לחץ חברתי גרידא ומסורת עיוורת. לי נראה שהוא לא שאל זאת לשם הקנטה, אלא שהעניין מציק לו, כנראה.

אודה לכם אם תוכלו לפרוש לי מערך מקורות וגם הצגה של הנושא מבחינת היהדות.

כמו-כן אודה לכם אם תוכלו לשלוח לי תשובה מפורטת(עבור אותו אדם) על החיוביות שבמצוות המעשיות, ולמה אי-אפשר להסתפק באמונה שבלב.(מציק לו גם הדברים המעשיים ביהדות).

תודה מראש

תשובה

שלום לך,
בנוגע לאדם אותו פגשת וכתבת- שמציק לך- " שהרבה אנשים מקיימים מצוות מתוך לחץ חברתי גרידא ומסורת עוורת"- לצערי, אדם זה צודק- ישנם אנשים ששומרים על המסורת ומקיימים המצוות בצורה פשוטה מאוד ולא מבוררת, רק מפני שכך חונכו, או בגלל החשש מה תאמר הסביבה. מעבירים את המסורת מאב לבן- כמו משא כבד שעובר בירושה, נושאים איתם את אותו משא וחיים את חייהם לצידו של העול הזה. המצוות לא מחיות אותם, ולא חיות בקרבם.
אבל באמת המצוות צריכות להיות ביטוי של עולם אמוני-עשיר המחיה את האדם, בכל מסילות חייו. כאשר המצוות הם רק ביטוי מעשי של צורת החיים הזו של אמונה שמקיפה את כל המציאות.
ולפעמים כשנפגשים עם אנשים כאלו, שהמצוות הן רק עול בשבילם, או עם צורת חיים כזו לא מבוררת- יש אנשים שהדבר גורם להם לזלזל במסורת ובדת.
הרב קוק בעצמו כותב על כך – ב"מאמר הדור"-
"חלק גדול מהדור הצעיר אינו חש כל כבוד לכל מה שהורגל ...לא מפני שאֻפלה נפשו...כי אם מפני שעלה עד המקור- שלפי אותו הציביון שהורגל בו עד כה – שיביט על ידו על החוק והמשפט על המסורת והאמונה בכלל, ועל כל טהור וקדוש... מפני מיעוט העבודה בתלמודם של יסודי הרגש והדעת שבמרחב התורה... עד שנדמה לו שהכל הוא שפל בערכו".
הרב בא ללמדנו שיש פה דור חדש- המזלזל במושגים כמו "מסורת" ו"דת"- לא מרשעות ורוע לב, אלא מפני שמושגים אלו נתפסו בסוף הגלות בצורתם הנמוכה והקטנה- ולא שימשו מענה לתהיות הגדולות של הדור.
הרב מודיע לנו שיש פה דור חדש, דור שדורש גודל ולא מסתפק בשמירת מצוות ושמירת מסורת בלי הברור האמוני שעומד מאחוריהן! מה שהדור הזה באמת רוצה הוא – תורה גדולה, גודל במחשבה ובמוסר- ולא רק הליכה תמימה בדרך אבותינו (שגם היא חשובה כשלעצמה) .

*תוכל לעיין בלאמונת עיתנו ב' ע"מ י"ג – שם עוסק בדברים הטובים שיצא דווקא מתוך "עזי פנים" שבדור. אנשים שלא מוכנים להסתפק ב"דתיות הקטנה"- ובזכותם נבוא לבירור חשוב של מושגי האמונה.

לגבי שאלתך השניה – הצורך במצוות מעשיות ואי האפשרות להסתפק באמונה שבלב, בקרוב אמור להתפרסם מאמר שלנו בנושא זה בשם: "מצוות מעשיות – למה ניתנו?". על רגל אחת אוכל רק לומר שהדרך היחידה בה יוכל אדם בעל רצונות ורגשות, תשוקות ויצרים, גוף חומרי ונטייה אחר תאוות הגוף – להפוך לייצור טהור, קדוש ונעלה שמה שמדריך אותו זה המוסר, הטוב והצדק – אלו רק מצוות מעשיות שפועלות על ליבו, רגשותיו, רצונותיו ומתבצעות בגופו. אין דרך אחרת, וכך הוכיחה ברורות ההיסטוריה אצל דתות שויתרו על מצוות מעשיות והסתפקו בעקרונות מופשטים(כמו הנצרות, למשל). הן הותירו אחריהן שובל של דם והרס, שפלות מוסרית והשתעבדות האדם לצדדים הנמוכים באישיותו. קיצרתי מאד. במאמר ישנה אריכות רבה יותר.
בברכה
חברים מקשיבים

כתבות נוספות