שאלה
בס"ד
לכבוד הרב שלום רב.
לפני זמן מה, הוסיף הרב לתשובתו מאמר הקובע
שהקבלה היא לא בגדר "לא בשמיים היא"
והרי יש מדרש שאומר שרבי שמעון בר יוחאי
גילה את הקבלה לאחר מותו, והוא התגלה כנשמה,
והרי נשמה זה בגדר "לא בשמיים היא"
וכיצד יש לפסוק על פי הקבלה אם דברי הקבלה
-הם קבלה משמיים?
תודה רבה.
תשובה
רשב"י גילה את הקבלה בחייו ולא אחר מותו.
וכן כל גדולי ישראל שפסקו על פי הקבלה כך הם עשו. איני יודע מנין המדרש שהזכרת על גילוי הקבלה אחרי הפטירה. אולי דבריך מכוונים לפירוש של מהרח"ו על דברי האר"י איני יודע. בכל מקרה דע לך שהכלל לא בשמים היא אינו כל כך פשוט כיון שיש מקרים שכן פוסקים על פי שמים.וכך כתב התוס' ביבמות שלא משגיחין בבת קול נגד דעת רבים אבל להחליט אם הלכה כבית הלל שהם רבים או כבית שמאי שהם מחודדין בזה הולכים לפי בת קול. (תוס יבמות יד. ב"מ נט:)
וראה בעניך שהכרעה זו היא כל כך משמעותית לאלפי פסקי הלכה שמאז ועד ימינו, עד שכמעט רובא דרובא של ההלכות ישתנו על פיה אם הלכה בכל דבר היא כבית שמאי או כבית הלל.
ובענין זה שהוא ענין הלכתי - הלכו אחרי בת קול.
האם אחרי דברי תוספות אלו יש לך עוד שאלה האם יש משמעות הלכתית לפסקים על פי הקבלה?