שאל את הרב

צלמת ערום - אני נבוכה!

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 21/11/03 05:33 כו בחשון התשסד

שאלה

{[****************

בס"ד

הערת המשיב

השאלה והתשובה עוסקים בנושאים מאוד רגישים. אנו מבקשים להגביל את הכניסה לתשובה הזו לשואלת. לאנשים נשואים. לאלה שעומדים להנשא ולאלה של"ע נפלו וגלשו לאתרי סקס ומרגישים שהם צריכים חיזוק על מנת שלא לגלוש שנית.

אנו מציעים לכל השאר שלא להכנס לשאלה ולתשובה כיון שהם עוסקים בצדדים הפחות נעימים של החיים.

מהסיבות הנ"ל אנו מבקשים שלא להדפיס את התשובה ולא להפיצה מחוץ להנ"ל.

****************]}

אני עוסקת בצילום אומנתי וחלק מרכזי בעבודתי כרוך בצילום עירום מלא או עירום חלקי. אני מצלמת דוגמניות ל"סטים", לאופנה, לפרסום לירחונים ולשבועונים.

כשהתחלתי לצלם עירום הרגשתי שאני משתתפת במשהו רע, אבל עברתי את זה. חשבתי שזה משהו מ"חינוך מיושן". ככלות הכל זה דבר יפה, אנשים אוהבים לראות ערום, אני חושבת שגם הדתיים.

אבל התחושה שזה "משהו רע" לא עזבה אותי. להפך היא מתגברת ומתגברת. אתה מבין שאני לא כל כך דתייה ולא גדלתי במקום דתי אבל אני מנסה להיות "בן אדם" והתחושה שלי שאנחנו כולנו הצלמים ואנשי התאורה. המפיקים והבמאים. כולנו כולנו מולכים את הבנות הללו אל המזבח הפרטי שלהן.

אני לא יודעת אם אתם כ"רבנים" מתעסקים בנושאים כאלו, אבל צילום של אשה בעירום מאוד מעורר את כל צוות הצילום, בתחילה כולם פתאום רוצים לעזור. כולם רוצים להיות. אבל בסוף זה מביא את כולנו להוציא "הרבה רוע" על חשבון המתפשטת. שולחים מילים, שולחים ידים. הכל. כל המחאות של הבנות הערומות לא מועילות. הן כל כך חשופות ואומללות ולא יכולות לעשות כלום.

גם אנחנו אחר כך לא הולכים הביתה שמחים. למרות שכל כך "נהננו" מהעירום, אנחנו מרגישים אחר כך רע עם עצמינו. פעם חשבתי שזו רק ההרגשה שלי כאשה, אבל לא. שאלתי את חברי בצוות, גם הגברים, כולנו הולכים הביתה אחרי יום של צילום כזה עם שתיקה ותחושה לא טובה.

זה רע. והרוע הזה יוצא בעירום ואני לא מבינה למה. למה זה מוציא את הרוע של כולנו. למה אנשים טובים מגיבים רע כשהם צופים בעירום.

אני מחפשת תשובות למציאות הזו. לא מכירה רבנים. לא יודעת מה זה. שאלתי חברים ושלחו אותי אליך.

אני מחפשת משהו ולא יודעת מה לחפש. כנראה שאני מחפשת את עצמי או מחפשת תשובה.

לא לא שלא תבין אני לא רוצה לחזור בתשובה. רק להבין את עצמי ולדעת מה אני עושה מחר?

תשובה

בס"ד

להתבוננות בעירום יש הרבה כוח. היא מאד מושכת. היא מעוררת את כל הנפש. אבל כדי שנדע מה ההתבוננות הזו עושה, צריך להבין מה היא הערווה. ומימלא נבין מה הוא הכוח הרוחני המושך להסתכל עליה. אם נבין את זה נדע איך היא משפיעה על מי שמתבונן בה.

[הערווה ] היא המקום שיש לו את כל הכוחות היותר חיוביים של החיים.
איתה האדם יכול לעשות את הדבר הכי חשוב שהוא עושה בכל חייו.
להביא חיים לעולם.
שם הוא יכול ליצור קשר של אחדות עם אשה.
שם הוא הביטוי הגדול ביותר של אהבה.
בחיבור נכון הוא משלים את צלם אלוקים.
משם הוא מביא ילדים לעולם.
משם הוא נעשה שותף להקב"ה בבריאה.
[שם הוא יסוד החיים.]

אבל יש גם צד אחר לגמרי למקום הזה וצריך לדעת גם אותו. (אני מתנצל מראש על מה שאכתוב אבל אם רוצים להבין צריכים לנגוע באמת)

אותו מקום הוא המקום היותר שפל של האדם.
[משם האדם עושה את צרכיו].
משם הצואה והשתן שלו.
מהפסולת הזו המלריה והכולרע.
מהם הדיזנטריה וחיידקי המוות.
כל הרעלים היותר מסריחים שלו - משם.
כל הפסולת היותר מזיקה שלו יוצאת משם.
משם האונס והניצול המיני.
משם סחר הנשים והזנות.
המחלות, הטומאה, הבגידות וכל הרע - משם.

למה המקום היותר עליון והמקום היותר מזוהם הם אותו מקום? יש לזה סיבה וכדי להסביר אותה צריך עוד תשובה, אבל זו עובדה ברורה.

המשיכה להסתכל על המקום הזה נובעת מכל הכוחות החיובים שהזכרנו למעלה. זה המקום של החיים וכל הסתכלות לשם - מחברת אותנו למקור החיים. אבל צריך גם לזכור כי כל הסתכלות לאותו מקום מחברת אותנו גם לכל הרע שלו. לכל ה,,,,,שתן והצואה הרוחנית של אותו אדם או של אותה אשה.
וכאן הנקודה שגם אחרי שמסירים את המבט מאותו מקום. נשארים עם כל הצואה הרוחנית של זאת שהתבוננת בה.

ולכן שום גבר לא יכול ליצור "קשר יציב ואמיתי" עם אשה שהוא התבונן בערוותה – כיון ש[הצואה הרוחנית שלה נמצאת בנשמתו. ]
הוא יהיה אחר כך פחות שמח.
אם יהיה "קשר" הוא לא יהיה של אהבה – רק של תאוה!!
ולכן הקשר הזה לא יחזיק מעמד.

(אמנם שאלת על "ראיה" ועליה עניתי אבל מובן וברור שעוד הרבה דברים אחרים שאדם עושה עם אבר הערווה עלולים לחבר את האדם לאותה "צואה רוחנית").

******

[לעומת זאת…]

אדם שמקיים יחסי אישות בקדושה עם בת זוגו. אחרי טהרה, אחרי ברכה. אחרי שבע ברכות. אחרי שבעה נקיים. אחרי טבילה, הוא מתחבר רק עם הטוהר וגם היא מתחברת רק עם הקדושה.

החושך, הכיסוי והמצווה מגינים עליו מפני הרע שמתרכז באותו מקום. שניהם נשארים בסוף עם הרבה אהבה וגם הרבה חיים הרבה ילדים.
[
אעפ"כ יש הרבה זהירות ביחסים של אדם עם אשתו – לא להסתכל ולא לנשק באותו מקום. לא להיות יחד באור. לא למשוך את כל המזיקים.
]
כל זה הוא ביחס למסתכל. בין אם הוא איש ובין אם זו אשה. רק שהמתבונן באשה עלול להכשל יותר כי אצלה הכוחות מרוכזים יותר. אותו מקום אצלה הוא מקום הלידה - מקור החיים – ואותו מקום אצלה הוא גם מקום הנדות והטומאה הכרוכה בה.

******

לא כתבתי כלל על מה שזה עושה לאשה שמתבוננים בה. בעקרון זה חושף את הנצפה לפגיעה. והוא הופך להיות פגיע לחלוטין.

זכרי כי בימי קדם כשהיו רוצים להפוך נפש אדם בן חורין לנפש של עבד. היו מפשיטים אותו ומולכים אותו ערום. "כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם" (ישעיה פרק כ ד). כך הוא מרגיש חשוף וכך הוא באמת.

לכן האמריקאים שסחרו בעבדים היו מפשיטים אותם בשעת המכירה. הם רצו להטביע בנפש הקונים את הרגשת העבדות והשיעבוד, ורצו להטביע בנפש הקונים את תחושת העריצות והשליטה.

זכרי את הנאצים ימ"ש שהיו מפשיטים את כל היהודים והיהודיות לפני שהיו מכנסים אותם לתאי הגזים. כך הם היו מנטרלים את היכולת שלהם להתנגד. אדם ערום הוא חלש וחשוף לפגיעות. גם נפשי וגם גופני.

******

מכאן תביני למה השחקניות והדוגמניות המצליחות, המפורסמות, העשירות. מסיימות את חייהם ה"מוצלחים" במוות חטוף, בעודף סמים או בהתאבדות. כל החשיפה הזו מביאה אותם לשיעבוד ולניצול גדול.

הסוף העצוב הוא תוצאה הכרחית להתנהגות שלהן.
חבל.
כואב.
לפחות הבנת למה זה כך.

המסקנה שלי היא פשוטה. החליפי מקצוע. יותר טוב לפשוט נבלות בשוק מאשר להוביל אנשים אל המזבח שלהם – למרות שיש ברקע מוזיקת רקע יפיפיה.

בהצלחה

******

עוד על כך ראי:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=32126
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=32069
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=31442

כתבות נוספות