צביעות לחברה

ב"ה

שלומות,


1. כבר אמר אחד מחשובי התנאים, ר' שמעון בר יוחאי, שאין בעולם בעלי ענווה אלה הוא ובנו.
לכאורה, אין גאווה גדולה מכך. היתכן?
אלה, שאין בכך ביטוי לגאווה. הכרה בערך עצמנו אינה ביטוי לגאוה אלה היא ביטוי ליכולתנו להעריך נכונה את מקומנו בעולם. שאלת הגאוה והענוה אינה אלה במקרה בו האדם משתמש בענין זה כדי להמנע מהקשבה לזולת או במצבים בהן הוא חושב שאין ערך לאחרים.
ההכרה בערך עצמך הינה ענין משמעותי שהרי דרך כך, אם היא נעשית ביושר, יוכל כל אחד להשלים את עצמו וללמוד מה עליו לקבל מהאחרים.
לכן, אין במודעות עצמית משום גאווה. להיפך. יש בכך סיכוי גדול להתקדמות ולבנין.


2. מותר לשנות מפני השלום. לכן, מצד אין כל בעיה במה שאת מקרבת אותה ונוהגת בה מנהג רעות ואהבה.
בה בעת, הרי אי אפשר להמשיך לאורך ימים ושנים ולכן ההתרחקות צריכה להיות מדורגת, בשלבים מבלי שחברתך תחוש נזנחת.
כך לאט לאט יבנו מעגלים חברתיים חדשים, והכל יבוא על מקומו בשלום.

3. ככלל, ממליץ לך שלא להשתמש במילים "לא אוהבת אותה". בלכסיקון יש עוד כמה ביטויים מתאימים יותר.


בברכה,

שי