צבא לבנים ולבנות לעומת לימוד תורה

שלום לך,
בודאי שצבא הוא ערך חשוב ביותר. יותר מזה, בשירות צבאי יש כמה מצוות: הצלת נפשות של עם ישראל, וכן זו מלחמת מצוה, כמו שכותב הרמב"ם בהלכות מלכים שאם יש צר ואויב שקם עלינו זו מלחמת מצוה. וכן יש בזה מצוה של ישוב ארץ ישראל בידינו, כמו שכותב הרמב"ן (בהוספות שלו לספר המצוות של הרמב"ם, סעיף ד').
בגלל כל הטעמים שהזכרנו, ברור שכולם חייבים לשרת בצבא. אבל צריך לדעת שלימוד תורה הוא גם מצוה חשובה ועצומה. לא פחות ממה שהעם זקוק, בפרט בתקופה זו, לצבא – הוא זקוק לרוח, לאמונה, לערכים, שיתנו לו חיים וקדושה. הוא זקוק לתורה שתסביר לו מה אנחנו עושים כאן, ולמה שווה להילחם, ומה המטרה שלנו.
כל מי שמתבונן בשנה וחצי האחרונות, רואה עד כמה השאלה של הרוח היא שאלה קריטית. כי אין ספק שהצבא שלנו חזק הרבה יותר מתנועות הטרור הערביות שנלחמות בנו. הבעיה הייתה באמונה, באמונה בצדקת דרכנו, ולכן למרות שהיה צבא – פעמים רבות הוא היה משותק ולא נתנו לו לפעול. כיום חסרים תלמידי חכמים ורבנים גדולים, ואף שיש לא מעט, זקוקים לעוד הרבה שיחנכו וילמדו את הילדים, את הנערים, את המבוגרים והציבור כולו.
נכון שיש לאדם שנים רבות ללמוד תורה, כמו שכתבת, אבל כדי שיצאו תלמידי חכמים גדולים, ענקים, שיודעים את כל התורה, שמידותיהם מצוינות, שיכולים להנהיג את הציבור – צריך שנים רבות של לימוד ועמל. ועצירה של שלוש שנים, במיוחד בגיל צעיר שבו האדם מתפתח, פוגעת ביכולת שלו לגדול. (בודאי שיש ת"ח גדולים שהיו בשירות מלא, אבל באופן כללי זה פוגע בגדילה).
ולכן כל מי שמסוגל ללמוד בהתמדה, ראוי שילמד בישיבה בשקידה ועמל, כשהוא יודע כל הזמן שהוא לא עושה זאת למען עצמו בלבד אלא למען עם ישראל כולו. גם לשירות הצבאי יבוא הזמן, וכמו שכתבתי לעיל שכולם עושים צבא, אבל הצבא יבוא אחרי כמה שנים. ואדם כזה שמשקיע שנים מחייו למען התורה והעם, הצבא מתיר לו לשרת שירות מקוצר, שכמובן מכשיר אותו להיות לוחם, לשרת במילואים ובמלחמה ח"ו.
כתבתי כאן רק כמה נקודות קצרות, והייתי ממליץ לך לקרוא בספרים שמסבירים זאת בהרחבה, כמו למשל "מחיל אל חיל" של הרב שלמה אבינר (שני חלקים), וספר נוסף שלו הנקרא "צבא וישיבה".

לגבי מה ששאלת על בנות שלא עושות צבא. ברור שגם בנות צריכות לתרום למדינה ולקחת חלק בצרכים שלה. הסיבה שהן נמנעות מהצבא אינו כי 'אין להן זמן' או כי 'יש להן מוגבלות'. אלא להפך – בגלל שהן יודעות שהתרומה הגדולה של הנשים בישראל לא תבוא משירות צמוד לגברים כל היום, ושיש בו הרבה חוסר–צניעות.
תמיד כשאנו באים לעשות דברים טובים וחשובים, אין לנו לעשות אותם על–חשבון דברים אחרים שאנחנו פוגעים בהם. אין לתרום למדינה בצורה שפוגעת בערכים בסיסיים כל–כך בעם ישראל כמו הצניעות והטהרה.
ולכן ודאי שגם בנות צריכות לתרום, אבל בצורה הכי מעולה שאין בה שום פגם. ולכך נוצרה המסגרת של השירות הלאומי. כשמו כן הוא – זהו שירות למדינה בכל מיני צורות, והוא נעשה בצניעות וביראת שמים.
בנושא זה עיין גם בתשובה שלנו בכתובת: https://www.kipa.co.il/noar/q.asp?id=982 https://www.kipa.co.il/noar/q.asp?id=1551 .

בהצלחה רבה,
יונתן, חברים מקשיבים