פרשת זכור לאשכנזי בספר ספרדי ולהפך

קריאת פרשת זכור דאורייתא, ועבורה יש להוציא את ספר התורה המהודר ביותר. הקורא והקהל יכוונו לצאת ידי חובתם, וטוב לומר "לשם יחוד וכו'."

א. לכתחילה יש לקרא בפרשה זו כמנהג אבותיו, דהיינו: הספרדים בס"ת הכתוב בכתב ספרדי, והאשכנזים בס"ת אשכנזי. הוא הדין לגבי הברת הקריאה. אמנם יש אומרים, שכיון שהרוב מדברים בלשון הקודש בהברה ספרדית, יש לקרוא פרשה זו בהברה זו; אולם י"א, שאלו שמנהג אבותיהם הוא לקרא בהברה אשכנזית, עליהם לקרא בהברה זו. כל זה לכתחילה, אבל בדיעבד אם שמע קריאה מס"ת שאינו כמנהג אבותיו, וכן בהברה שונה - יצא ידי חובתו.

במניינים שבהם מתפללים בני כמה עדות טוב שיכינו ספר תורה שלישי, ולאחר שקראו כמנהג רוב משתתפי המנין, יקראו עוד קודם לברכה האחרונה כמנהג העדות האחרות. בבית-כנסת יש לקבל לכך את רשותו של המרא-דאתרא. בכל ישיבה - ראש הישיבה הוא המרא-דאתרא.


ב. מחלוקת היא אם נשים חייבות בקריאה זו, טוב שתבואנה לשמוע את הקריאה, אך עליהן לומר שהן באות 'בלי נדר'. ועל כל פנים טוב תעשינה אם אינן יכולות לשמוע את הקריאה בבית-הכנסת, שתקראנה את הפרשה מתוך חומש. יש אומרים שיוצאים ידי חובה גם בקריאת "ויבא עמלק" בפורים, ולכן טוב אם תבקשנה מהקורא בתורה בפורים שיכוון להוציאן ידי חובתן.
כך ינהג גם מי שהיה אנוס (חולה, או בשירות מילואים וכדו') ולא שמע את הקריאה בפרשת זכור. אולם לצאת ידי כל הדעות ראוי לבקש מהקורא בהגיעו לפר' כי-תצא להוציאו ידי חובתו אז, כשקוראים בסוף הפרשה "זכור את אשר עשה לך עמלק".