עוזבים את הבית לפני פסח

בס"ד

יש להוציא את החמץ הגמור.

אם מוכרים את החמץ במכירה שמתבצעת ביום יג ניסן לפני זמן בדיקת חמץ - אין צורך לבדוק את החמץ בליל יד.
בדרך כלל רוב הרבנויות עושות מכירה ביום יד ניסן ולכן חובת הבדיקה קיימת עליכם בליל יד ניסן לראות שאין חמץ ממש. אבל כמובן שאין עליכם חובה להכשיר כלים או להוציאם ממקומם.
אם אתם עוזבים את העיר קודם ליל יד ניסן עליכם לבדוק בלילה קודם נסיעתם ועזיבתכם את הבית.


----

לשם נוחות אני מצרף כמה הלכות בענין זה

א- היוצא לדרך או למילואים לפני פורים ואינו חוזר עד אחרי פסח - מבער חמץ שבעין ואינו חייב לבדוק. אם חושב לחזור לפני הפסח או בפסח - בודק בלילה לפני הנסיעה ומברך ללא שם ומלכות. ואפילו אם נוסע זמן רב לפני פסח - חייב לבדוק אם חושב לחזור קודם פסח.

ב- אם יוצא אחרי פורים - חייב לבדוק בלילה לפני שיוצא אע"פ שיחזור אחר פסח. ובודק עם נר ומברך ללא שם ומלכות. אם אשתו נשארת בבית - אינו צריך לבדוק, אלא תבדוק היא בליל י"ד בברכה. כמו כן יכול להניח שליח שיבדוק במקומו בליל י"ד בברכה ואינו צריך לבדוק בשעה שיוצא.

ג- זה הכלל: כל שבודק לפני ערב פסח שלא בזמן בדיקה – בודק בלילה, עם נר, ומברך בלי להזכיר שם ומלכות. כל שבודק אחר זמן ביטול החמץ – בודק מיד, אפילו ביום, עם נר ובלי ברכה \שו"ע תלד סע' ד. תלו סע' א, ב ונו"כ. ועיין רמ"א תל"ו ס"ק א', ריטב"א פסחים ז' ב"ח ופר"ח שם, ועיין לכה"ח ס"ק י', ט"ל, ובאה"ל שם\.

ד- יש אומרים שהיוצא מביתו תוך שלושים יום קודם לחג אע"פ שבודק - אינו מבטל את החמץ כיון שעדין הוא חשוב אצלו ואוכלו. יש חולקים ואומרים שיש לבטל רק את החמץ הנמצא בבית אחרי הבדיקה. וכך יעשה. \עיין ט"ז שם ס"ק ב', מג"א ס"ק א', ועיין לכה"ח ס"ק ח', ולפוסקים שצוין שם, מ"ב ס"ק ג', ולגר"א שם ס"ק ד'\.

ה- כשהשליח מבטל את החמץ יאמר בנוסח זה "כל שאור וחמץ שיש לפלוני שראינו אני או פלוני או שלא ראינו, שביערנו אותו או שלא ביערנו, יהא בטל וחשוב כעפר הארץ". ומכל מקום, גם בעל הבית במקום שבו הוא נמצא בערב פסח בבוקר לפני זמן הביעור, יבטל את החמץ ויאמר: "כל חמץ ושאור שיש לי בבית או בכל מקום אחר, שראיתי או שלא ראיתי שביערתי או שלא ביערתי יהא בטל וחשוב כעפר הארץ". \שו"ע תלד סע' ד\. אך לא יברך על ביטול זה.