שאלה
שלום לכבוד הרב!
יש לי בעיה קטנה, שכשאני רואה הלכה מסוימת, אני לא לוקח אותה בפרופורציה הנכונה, עד כדי כך שאני נעשה ללעג ולצחוק בקרב חברי, ולפעמים לצערי הרב מצער אב ואם.
רציתי לשאול את הרב עד כמה צריך לקחת ברצינות כל הלכה שרואים, או שבכלל האם צריך על כל הלכה שרואים להתייחס לזה כמאמר אלוקי שאין עליו עורערין?
תודה רבה מראש לכבוד הרב.
תשובה
בס"ד
בשולחן ערוך אורח חיים בסימן הראשון כתב מרן:
"יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר,,,,ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים
עליו בעבודת השי"ת.
וכתב המשנה ברורה שם "ועל כל פנים לא יתקוטט עמהם מפני שמדת העזות מגונה מאד ואין ראוי להשתמש ממנה כלל אפילו בעבודת השם יתברך כי יקנה קנין בנפשו להיות עז אפילו שלא במקום עבודתו יתברך.
וצריך גם להזהר כל אדם שלא לעשות מעשים של חומרא שנראים כמו חוכא ואיטלולא לנהוג מנהגי חסידות שאינם מקובלים. ואם הוא דוקא רוצה לנהוג בהם שיעשה כן בצנעה. ובמיוחד שזה גורם צער להורים.
לכן עשה את הדין כהלכתו. אבל אל תעשה את כל החומרות שלך בפני אחרים. ובודאי לא בפני הוריך.
את כל החומרות שאתה נוהג בהם - עשה בצנעא, אם יש ביכולתך לעשותם.
עוד אני רוצה לומר והוא חשוב ביותר לשתי שאלותיך. "עשה לך רב" ושאל אותו עד כמה צריך להדר, מתי ועל איזו הלכה.
כי יש הלכות
שהיא דין תורה
ויש דין דרבנן
ויש הבדל בניהם במקרה של ספקות.
ויש דבר שהוא מנהג מחייב
ויש מנהג שטות
ויש סתם איזו הנהגה טובה וכו'
לכן לכל הלכה צריך להתיחס בכבוד גדול אבל צריך לדעת מה היא בדיוק על מנת לדעת כמה להשקיע בה ובמיוחד כשזה מתנגש עם ההורים.
בשביל זה בדיוק צריך רב מנחה.
בהצלחה