שאלה
מדוע נפסק תהליך העדכון וההתחדשות בהלכה? הרי זה יוצר חולשה בדרך החיים הדתית (לדעתי), ואשמח לדעת כבור בנושא באיזו תקופה בהיטוריה היהודית "התקדשה" ההלכה?
אשמח לתשובה רצינית
ערן, חילוני לשעבר
תשובה
: לערן שלום וברכה!
שאלת שתי שאלות: א. מדוע ההלכה לא מתעדכנת והרי זה יוצר בעיה וחולשה בדרך החיים הדתית?
ב. מתי נפסק תהליך העדכון?
תשובתנו :
א. העיקר התשיעי מי"ג העיקרים של הרמב"ם הוא: "כי התורה הזאת מועתקת מאת הבורא,
השם יתברך, ולא מזולתו ועליה אין להוסיף וממנה אין לגרוע, לא בתורה שבכתב ולא בתורה
שבעל פה, שנאמר: "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" (רמב"ם בהקדמה לפרק חלק).
מפה אנו למדים שמעולם התורה, ההלכה, לא השתנתה ולא תשתנה, משום שהתורה היא אלוקית - נצחית, ולא באה מבני אדם שימיהם חולפים וראייתם קצרה ומשתנה.
ב. הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה מחלק את ההלכה לחמישה סוגים:
הראשון – פירושים לתורה שנתקבלו ממשה רבינו ויש להם מקור בתורה בפירוש, ברמז או בסברא ובזה אין מחלוקת.
השני – הלכה למשה מסיני – שיש על זה מסורת ממשה רבינו אך אין לכך מקור בתורה ואף בכך
אין מחלוקת.
השלישי – הלכות שהוציאו חז"ל בשכלם על פי כללי יג' מידות שניתנו מסיני ובהם נפלו מחלוקות כפי השתנות מחשבות חכמי ישראל ובזה נפסקה ההלכה כרוב מול המיעוט.
הרביעי – הגזרות שתקנו חז"ל לעשות סיג לתורה – כציווי התורה: "ושמרתם את משמרתי"- עשו משמרת למשמרתי- למשל, כדי שלא נבשל בשר בהמה וחלב יחד, אסרו חכמים גם בשר עוף וחלב. בזה יש לפעמים מחלוקות במה לגזור ועד כמה וגזרה שפשטה בכל ישראל אי אפשר לבטלה.
החמישי – תקנות ומנהגים שעשו חז"ל לא על מנת לעשות סיג לתורה אלא לתיקון החברה ומצב
היהדות.
מפה אנו למדים שלגבי שני החלקים הראשונים מעולם לא חל שינוי. לגבי החלק השלישי ניתנה
רשות לחכמי ישראל לדון ולחדש דינים מן התורה על פי י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם ואפילו
על זה אמרו שכל מה שעתיד תלמיד לחדש נאמר למשה כבר בסיני.
אמנם בחלקים הרביעי והחמישי חלו התחדשויות רבות במשך הדורות וכשראו חז"ל שיש צורך
לגזור דברים או לתקן תקנות עשו כן וחידשו תקנות וגזרות וכל גזרה ותקנה שפשטה בכל ישראל
התקבלה כחובה גמורה.
יש גם להוסיף שכלל בידינו שאין בית דין רשאי לבטל דברי בית דין אחר אלא אם כן הוא גדול
ממנו בחכמה ובמנין.
ג. כתב הרמב"ם בהקדמתו ליד החזקה: "כל המצוות שנתנו לו למשה בסיני – בפרושן נתנו והיא
הנקראת תורה שבעל פה, שלא כתבה אלא צווה לזקנים וליהושע ולשאר ישראל וזקנים רבים קבלו מיהושע… [ומונה הרמב"ם כל סדר השתלשלות מסירת התורה מדור לדור]… נמצא רבינא ורב אשי וחבריהם (מחברי הש"ס) סוף גדולי חכמי ישראל המעתיקים תורה שבעל פה ושגזרו גזירות והתקינו תקנות והנהיגו מנהגות ופשטה גזירתם ותקנתם ומנהגותם בכל ישראל, בכל מקומות מושבותם… ואחר נתפזרו ישראל בכל הארצות פיזור יתר והגיעו לקצוות ואיים רחוקים ורבתה קטטה בעולם… ונתמעט תלמוד תורה… וכל בית דין שעמד אחר הגמרא בכל מדינה ומדינה וגזר או התקין או הנהיג לבני מדינתו או לבני מדינות רבות – לא פשטו מעשיו בכל ישראל… לפיכך אין כופין אנשי מדינה זו לנהוג כמנהג מדינה האחרת… אבל כל הדברים שבגמרא, הבבלי, חיבים כל ישראל ללכת בהם… הואיל וכל אותם הדברים שבגמרא הסכימו עליהם כל ישראל…"
ד. עם כל זה חשוב מאד לציין שעובדתית ההלכה בודאי לא קופאת על שמריה, שהרי כאמור התורה האלוקית אמורה לתת לחכמי ישראל עקרונות הלכתיים שנכונים תמיד ועל פיהם ניתן – וכך אכן נעשה כל הזמן – לתת חוות דעת הלכתית, תורנית, אלוקית, על כל דבר שמתחדש במציאות. אתה מוזמן לעיין בספרי הפוסקים ולראות התייחסויות הלכתיות לנושאים העדכניים ביותר (שיבוט גנטי, כל פיתוחי הרפואה והטכנולוגיה המתקדמים וכדו').
ה. לסיום, יש להעיר שמצבינו הנוכחי איננו אידיאלי, והדרך הרצויה היא שעל כל בעיה וכל שאלה שמתעוררת, יושבים הסנהדרין, שהם בית הדין העליון לכל עניני היהדות ועל פיו מוכרע כל דבר והוא הסמכות העליונה והפוסק האחרון שאין לערער כלל על פסיקתו.
אך כל עוד לא זכינו לחידוש הסנהדרין נוכל רק להתפלל כל יום שלוש פעמים: "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה" במהרה בימינו.
בברכה
אילן, חברים מקשיבים
נ.ב. כדאי לעיין באתר בתשובה נוספת בנושא:
שינויים בהלכה ומחלוקות- היתכן? (תורה ומצוות) - http://www.maale.org.il/noar/q.asp?id=147