עבודה בשבת - שכר שבת

יש איסור כללי על קבלת כסף לעבודת שבת. ועל כן נוהגים לקבל כסף זה בהבלעה. דהיינו על עבודת יום שישי ויום שבת ביחד. אבל לא על שבת בנפרד.
זה לא "מכירת חמץ" – כי אין פה איסור שעוקפים אותו. כאן העיקר היא העקיפה רוצים לשמור על כבוד השבת.
יש איסור לקבל כסף על המלמד תורה. הקב"ה אומר לאדם הרי כשקיבלת תורה משמים לא שילמת עליה כסף. מעמד הר סיני היה משהו רוחני. לכן כמו שאני לימדתי אתכם בחינם – אף אתם למדו תורה בחנם.
אעפ"כ מותר למלמדי תורה ליקח "שכר בטלה". דהיינו את אותו שכר שהם היו יכולים לקבל במקום אחר בזמן שהם מקדישים לציבור.
הגמרא מספרת על חכם אחד שהיה מתפרנס מהמומחיות שלו באבנים טובות. הוא היה שם את ערך האבנים והיה מקבל על כך שכר. כל שעת עבודה – כך וכך כסף. כשהיו באים אליו אנשים לעשות דין תורה הוא היה אומר להם שלמו לי על הזמן שאני מפסיק מעבודתי באבני החן ואדון לכם דין תורה.
בקיצור התשלום המותר בלמוד תורה הוא על מניעת הרווח מעבודות אחרות ולא על העבודה עצמה. לכן הקורא בתורה יכול ליקח כסף על הזמן שהוא משקיע בהכנת הקריאה שהיה יכול להשקיעו במלאכה אחרת ולהרויח בזמן זה כסף.
אם הלימוד לקריאה נעשה בשבת עצמה, קשה למצוא היתר לקבל על כך כסף. אפשר להערים ולקבל על עבודה אחרת הנעשית ביום חול תשלום מרובה – אבל אין לעשות הערמה זו אם אין צורך מיוחד.
מותר לך לומר שאינך רוצה כסף ואין בזה עלבון לחברך. כיון שיש מי שצריך כסף ויש מי שלא צריך ואין בזה כל בושה.
נתינת הכסף לצדקה היא יפה מאוד אבל היא לא פוטרת כלום את הענין של "שכר שבת".