שאלה
באופן כללי קיים מצב שאדם עושה דבר המותר ע"פ כל חוק ודין ומקובל ע"פ כל נורמה שהיא, אך השכן טוען כי הדבר מפריע לו.
כמו-כן יתכן מצב בו שני שכנים עושים את אותו הדבר, אשר כאמור לעייל מותר ומקובל ע"פ כל חוק ודין וע"פ כל נורמה שהיא, אך רק אחד השכנים מוחה בפני שכנו כי זה "מפריע לי" (אע"פ שהוא עצמו עושה אותו הדבר בדיוק).
שאלותי:
א. האם הטענה "מפריע לי" שלעצמה היא טענה ???
ב. האם מחאתו של א' כאשר ב' אינו מוחה (על אותו הדבר בדיוק), מקנה יתרון לזה שמוחה ???
תשובה
בס"ד
בהלכות שכנים נאמר שהמחאה אכן היא בעלת ערך והמוחה -טענתו יותר חזקה. והמוותר על זכויותיו מפסיד.
טענת "מפריע לי" היא טענה חזקה ואסור להפריע לשכן. כמובן שלא כל דבר נחשב הפרעה. אבל טענה יש כאן בהחלט.