סיבוב ''בלכה דודי''

שלום וברכה,

המקור הקדום ביותר למנהג להסתובב ב'בואי בשלום', הוא בכתבי האר"י. כך מופיע בשער הכוונות: "ותחזיר פניך כנגד רוח מערב ששם חמה שוקעת... ותכוין באימה וביראה כעומד לפני המלך...". ברור אם כן שהסיבוב צריך להיות למערב.
דברי האר"י מתייחסים למזמור לדוד ולאמירת בואי כלה בואי כלה.
בילקוט יוסף סי' רסז כתב הרב עובדיה יוסף שהופכים פניהם בשעת אמירת מזמור לדוד ולכה דודי.

בשו"ע סימן רסב' אומר שילבש בגדים נאים כיוצא לקראת מלך.
מוסיף עליו במשנה ברורה ס"ק י' שנוהגים להפוך פניהם לצד מערב כשאומרים בואי בשלום וזהו כמו שמקבל פני אדם גדול. ההיפוך א"כ הוא לכבוד השבת. אנו מקבלים את המלכה בכבוד הראוי לה. (בספר כתר שם טוב דף קפד' מביא שהיפוך הפנים הוא כעין היפוך פני חתן שמזמין את הכלה לבוא בשלום.)
'ערוך השלחן' מבין שהיפוך הפנים הוא כלפי הפתח ולא כלפי מערב.
צריך להוסיף שמנהג האר"י היה לקבל שבת מחוץ לבית הכנסת. אפשר ששם ישנה משמעות להיפוך הפנים כלפי מערב דווקא -כביכול, עם שקיעת השמש מתחילה השבת.
אפשר להסביר לפי זה את דברי 'ערוך השלחן' - כשמתפללים בבית הכנסת, הקבלת פני המלכה שבאה צריכה להיות לכיוון ממנו תיכנס - כביכול מן הפתח. וכך פוסק בעל שו"ת 'בצל החכמה' בחלק ג' סי' סה' שהמתפללים מחוץ לבית הכנסת יהפכו פניהם למערב, ואילו המתפללים בבית הכנסת יהפכו פניהם לפתח.

לסיכום:
נראה שמשמעות ההיפוך היא לכבוד השבת שנכנסה, כפי שמתסובבים לקראת אדם גדול.
לרוב הדעות ההיפוך צריך להיות לכיוון מערב.
הרב עובדיה יוסף פוסק שהופכים הפנים בעת אמירת מזמור לדוד ולכה דודי. נראה שלא כל הספרדים נוהגים כן ורבים נוהגים להפוך פניהם רק בבואי בשלום.
האשכנזים הופכים פניהם בבואי בשלום בלבד.

בברכה,
ישראל