סוף זמן קריאת שמע

א. ישנם 3 שיטות שנחלקות מתי סוף זמן קריאת שמע של שחרית - של רבי נסים כצ'ורי, שהיא שיטת הספרדים ומנהג ירושלים על פי הבן-איש-חי, ושל הגר"א ובעל התניא. ושל בעל מגן-אברהם.

ב. הבדלי השיטות נובעים ממחלוקת אם תחילת היום היא בעלות השחר או בהנץ החמה. זמן זה נמדד בשעות זמניות. שעה זמנית היא 1/12 מאורך היום.

ג. עד השעות הנ"ל יכול אדם לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה. בין שעה זו וסיומה של שעה אחת זמנית לאחריה (דהיינו רבע היום) - עדיין קורא ק"ש, אבל בלי ברכותיה. עבר רבע היום - יש אומרים שיקרא ק"ש בלי ברכותיה, וי"א שלא יקרא ק"ש כלל. בכל אופן אחר שעה שלישית - קורא ק"ש.

ד. החושש שיעבור זמן ק"ש, יקרא ק"ש לפני התפילה ויתנה קודם קריאתו: "אם אגיע לקריאת שמע שביוצר בעתה ובזמנה - קריאת שמע שאני קורא עתה תהיה כקורא בתורה בלבד. אך אם קריאתי ביוצר תהיה לאחר הזמן - הרי קריאתי עתה תהיה הקריאה כדין על מנת לצאת בה ידי חובתי."

ה. קריאת שמע יש בה גם פרשת ציצית, אותה אנו קוראים כדי לצאת ידי חובת זכירת יציאת מצרים. חובה זו אין לה זמן קבוע , אלא חייבים בה פעם ביום ופעם בלילה. על כן מי שנאנס וקם לאחר השעה הרביעית - יקרא ק"ש בלי
ברכות, ובכללה פרשת ציצית.