שאלה
א. איך ידליק נרות חנוכה מי שנעדר מביתו?
ב. האם מותר לברך על נרות שאחרים הדליקו?
ג. האם צריך לברך "שהחינו" בלילה השני, מי שאשתו הדליקה בלילה הראשון?
תשובה
א. מי שעתיד להעדר בביתו בלילה - טוב שיאמר לאשתו שתדליק, ותכוון לפטור אותו בברכות שהיא מברכת.
ב. מי שלא הדליק באותו לילה ולא עתיד להדליק, וגם לא מדליקים עליו בביתו - כשרואה נרות חנוכה דולקים, יברך בלילה הראשון שתי ברכות (שעשה נסים ושהחיינו), ובשאר הלילות ברכה אחת (שעשה נסים) בלבד. ודווקא אם ראה אותם דולקים זמן של חצי שעה מהשקיעה או מצאת הכוכבים. אולם אם רואה אותם לאחר זמן זה, או שאינו יודע מתי הדליקו - לא יברך בשם ומלכות.
להלכה, המדובר הוא דווקא על נרות שהדליקו בבית, ולא כשרואה את הנרות שהודלקו בבית-כנסת.
אדם שאשתו מדליקה עליו בביתו, לפי הרמ"א, יכול לברך ברכות אלו לפני זמן ההדלקה שאינו יוצא ידי חובתו בהדלקה של אשתו, ואז יוכל לברך בראיה (אבל המשנה-ברורה, מ"ב תרעו ה, פקפק בזה).
ג. מי שאשתו הדליקה עליו בלילה הראשון, בלילה השני כשיבוא לביתו - יש אומרים שיכול לברך שהחיינו מכיון שלא בירך בפועל; וי"א מכיון שאשתו הדליקה עליו, הוי כאילו בירך שהחיינו. כיון שזהו ספק ברכות - לא יברך. אולם טוב שלאחר שיברך את שתי הברכות ביום השני - להדליק ושעשה נסים - ידליק נר אחד, ואז יברך שהחיינו בלי שם ומלכות, אלא רק יהרהר שם ומלכות.