שאלה
שלום לרב אליהו!
בפסח האחרון איבדנו בנסיבות טרגיות חבר קרוב.
הייתי עם הבחור בקשר, אמנם עדיין לא רציני, אבל החלו להתפתח רגשות.
מה גם שהוא היה חבר של המשפחה וכולם הכירו אותו.
הוא היה אדם לתפארת (בלי מליצות) הספיק הרבה בחייו הצעירים. מלא שמחת חיים, אהבה ואמונה.
אני לא אשאל כמו איוב, למה, אני רק רוצה לדעת, איך בחורה כמוני, חדורת אמונה בקב"ה, בדר"כ, יכולה ליישב בליבי את תחושות הצער הנוראיות, ואת הכעס על רבש"ע, שלקח לי אותו עוד בטרם..
זקוקה למילת חיזוק- תודה.
ר.
תשובה
בס"ד
לרבקה שלום
אני עונה על "הדואר" שלך אחרי חודש מזמן שהוא נשלח ואולי כבר הכאב כהה מעט ו"הכעס על אלוקים" נרגע.
כך דרכו של עולם "גזירה על המת שישתכח מן הלב" אע"פ שזה נשמע מעט אכזר.
אני באמת לא יודע איך לענות על מקרים הרבה יותר מוכרים לי מהסיפור שאת חווה עכשיו ואין לי מה להסביר.
דבר אחד אני יודע בבירור שיש מבט אחר מהמבט שלנו.
מבט של מעלה
מהמבט ההוא - הכל נראה אחרת.
יש לכל דבר סיבה ומסובב.
בהחלט יכול להיות שהבחור שנלקח בנסיבות טרגיות מרגיש טוב במקום שבו הוא נמצא. אינני יודע.
לפעמים הנפטר רוצה לומר לנו מהמקום בו הוא נמצא - אילו הייתם יודעים מה קורה כאן למעלה - לא הייתם מצטערים כלל.
אל תצטערו!!
היו שמחים!!
המשיכו בעשיה.
בנו את החיים.
התקדמו.
אינני יודע.
לא הייתי שם ואין לי סיג ושיח עם הנפטרים. אבל מספרים שנכתבו על ידי אנשים שיש להם שיג ושיח עם עולמות עליונים אנו למדים כי הרבה נפטרים עושים מלאכה גדולה וחשובה בשמים, לפעמים הרבה יותר מאשר כאן בארץ.
משל ל"מקור של אור" המאיר מגובה רב הרבה יותר ממה שהוא מאיר בהיותו קרוב לארץ.
כך העולם הזה.
אנו רואים אותו רק כעולם שחיים בו אנשים חיים. האנשים המתים - אינם.
זו כמובן הסתכלות חלקית מאוד.
האנשים שנלקחו מאיתנו - נלקחו רק מאיתנו. הם קיימים בעולם אחרי שלם יותר ופועלים בו את פעולתם.
אולי נחמתי מעט אינני יודע.
אני רוצה להפנות אותך לספר שנמצא באינטרנט ובו יש כמה מאמרי חז"ל שיכולים לעזור.