שאלה
שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה!
אני כותבת את שאלתי לאחר ראש השנה ואני מרגישה שלא עשיתי מספיק, שלא הספקתי לעשות את כל מה שאני יכולה. אני מרגישה פיספוס גדול וזה מעציב אותי. גדלתי ב"ה בבית דתי, חונכתי (ועדיין) על פי היהדות ואני אפילו (בלי להתגאות חלילה, למרות שאני מאוד גאה בזה) דתייה די חזקה, אבל כל רצוני כרגע הוא לחזור בתשובה!
כן, זה נשמע אומנם די מנוגד אבל ככה אני מרגישה מעמקי ליבי - אז איך אני עושה את זה?
תשובה
בס"ד
ההרגשה שלך כל כך נכונה ובכלל לא סותרת. להפך - רק כשמתקרבים את ה' מרגישים כמה זה חסר וכמה רוצים יותר וכמה אנחנו יכולים לעשות כדי להתעלות ולעלות.
דעי לך שהצמאון הגדול שלך הוא ממש אמיתי ונכון. את יכולה למצוא בתהילים מילים מאוד מתאימות שיבטאו את הרגשתך נכונה.
את יכולה להתקרב אליו בהתבודדות. (במקומות שאינם מסוכנים).
את יכולה לחפש את הדרך אליו בקריאת ספרים. אפשר להתקרב דרך ספרים כמו "מסילת ישרים" ספרים שבונים את הקירבה בדרך יציבה חזקה ושמחה.
את יכולה לדבר אל ה' בתפילה המסודרת או בתפילה שאת מחברת לעצמך. במילים מסודרות או במילים מהלב.
תני לפיך לדבר עם אלוקים. הרגישי את האהבה שלו אליך.
דברי
דברי
דברי אליו נכון אמיתי וישר, ותרגישי את עצמך עם אלוקים.
זאת האהבה וזאת גם היראה ממנו. כי כשמרגישים כל כך קרוב - חוששים שלא לעשות שום דבר שעלול לקרר את הקירבה היפה הזו.
לא באכילה גסה.
לא במחשבה זרה
ולא בקלקול המידות.
ואם לא עשית מכל זה עד עכשיו - עשי עכשיו.
בודאי היית עסוקה במצוות גדולות והעוסק במצוה פטור מן המצוה.
אולי היית עוסקת עם הציבור - וכל העוסקים עם הציבור אע"פ שלא מרגישים כל כך התעלות - הקב"ה לא מקפח אותם ח"ו ומשלם שכרם משלם.
בקיצור - אל תעצבי אל ליבך.
שום דבר לא מאוחר. התעוררי התעוררי קומי. התקרבי אל ה' בשמחה גדולה - וגילו ברעדה.
[שנה טובה ושמחה
שנה מאושרת עד בלי קץ
שנה טובה ולך ולכלל ישראל
שנה טובה טובה.]