נוסח והלכות התרת נדרים

בס"ד

את צריכה לצום יום אחר תמורת היום שלא צמת. ואת צריכה לקבל על עצמך לצום יום קודם בסוף תפילת מנחה לפני "יהיו לרצון" האחרון. אם שכחת לקבל בשעת מנחה את יכולה לקבל תענית אח"כ עד צאת הכוכבית כל עוד לא התפללת ערבית.

התרת נדרים יכולה להעשות בכל זמן ולאו דוקא בערב ר"ח אלול, והנה כמה מהלכותיה:

א.
ידוע עונש הנודר ומשלם, וכל שכן הנודר ואינו משלם, דאמרו רבותינו ז"ל; "אל תהי רגיל בנדרים", וכל הנודר, אף על פי שמקיימו נקרא רשע ונקרא חוטא. ועוד אמרו; "בעוון נדרים - בנים מתים" רח"ל. ומי שמשהה נדרו ואינו מקיימו, גורם מיתה לעצמו, ומלאכים מזכירין עוונותיו, ופנקסו פתוח. ואם נדר ואינו משלם - מרחיק ישועה מעצמו. ואם אפשר לו להתיר נדרו ואינו מתירו - נקרא רשע )בית אל עמוד קמה אות א(.
ב.
התרת נדרים זו וכיוצא בה, אינו מועילה אלא לנדרים שאדם שכח, אבל נדרים שאדם זוכר ורוצה להתירם - צריך לפרטם לפני שלושת המתירים או אחד מהם )בית אל עמוד קמח אות נט(. וצריכים המתירים לדעת שיש נדרים - כגון שנדר לעשות מצוה, וכד' שאי אפשר להתירם, וצריך הם גם לדעת לפתוח לו "פתח" ו"חרטה" להיתר. אם כן כשהאדם יודע שנדר נדר כל שהוא - לא יסמוך על התרה זו, אלא צריך קודם לשאול שאלת חכם אם אפשר להתיר, ואחר כך יעשה לו התרה.
ויעמדו השואלים ויאמרו:
שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתֵינוּ. הֲרֵי אָנוּ מבַקְשִׁים מִמַּעֲלַתְכֶם להַתִּיר לָנוּ וּלְנָשֵׁינוּ וּלְבָנֵינוּ ולִבְנוֹתֵינוּ וּלְכל הַנִּלְוִים לָנוּ, כּל נדָרִים, שׁבוּעוֹת, חֲרָמוֹת, נִדּוּיִים, נזִיפוֹת, וּלְבַטֵל כּל קלָלוֹת, אָלוֹת, שׁמִיתוֹת, וכל דּבָרִים רָעִים וַחֲלוֹמוֹת רָעִים, וכל מִינֵי עַיִן הָרַע הֵן, וכַיוֹצֵא בָּהֵן.
והמתירים אומרים:
בִּרְשׁוּת קֻדְשָׁא בּרִיךְ הוּא וּשְׁכִֽינְתֵּיהּ וּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה. מֻתָּרִים לָכֶם מֻתָּרִים לָכֶם מֻתָּרִים לָכֶם שׁרוּיִים לָכֶם שׁרוּיִים לָכֶם שׁרוּיִים לָכֶם מחוּלִים לָכֶם מחוּלִים לָכֶם מחוּלִים לָכֶם אֵין כָּאן נדָרִים, אֵין כָּאן שׁבוּעוֹת, אֵין כָּאן חֲרָמוֹת, אֵין כָּאן שׁמִיתוֹת, אֵין כָּאן עַיִן הָרַע, אֵין כָּאן נִדּוּיִים, אֵין כָּאן קלָלוֹת, בֵּין שֶׁקִלַּלְתֶּם אֲחֵרִים, בֵּין שֶׁאֲחֵרִים קִלּלוּ אֶתְכֶם, בֵּין שֶׁקִלַּלְתֶם אֶת עַצְמכֶם אוֹ שֶׁנִתְחַיַּבְתֶּם שׁוּם קלָלָה, אוֹ חֶרֶם אוֹ קוֹנָם, אוֹ שׁוּם גזֵרָה רָעָה, אוֹ חֲלוֹמוֹת רָעִים, אוֹ פִּתְרוֹנוֹת רָעִים, בֵּין שֶׁחֲלַמְתֶּם עַל אֲחֵרִים אוֹ אֲחֵרִים חָלְמוּ עֲלֵיכֶם, כּוּלָם בּטֵלִים וּמְבוּטָלִים, כַּחֶרֶס הַנִשְׁבָּר וּכְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, וּכְשֵׁם שֶׁהִסְכִּימוּ והִתִּירוּ לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה, כָּךְ יַסְכִּימוּ ויַתִּירוּ לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וכל הַקּלָלוֹת וַחֲלוֹמוֹת רָעִים, יִתְהַפּכוּ עֲלֵיכֶם ועָלֵינוּ לטוֹבָה ולִבְרָכָה, כּדִכְתִיב: וַיַּהֲפוֹךְ ה’ אֱלֹהֶיךָ לךָ אֶת הַקּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֶבְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ, וּכְתִיב: ואַתֶּם הַדּבֵקִים ב ה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כּוּלכֶם הַיּוֹם. יִֽהְיוּ לרָצוֹן אִמְרֵי־פִי והֶגְיוֹן לִבִּי לפָנֶיךָ. ה’ צוּרִי וגֹאֲלִי: