נדר במחשבה או בכתיבה

בס"ד

[נדר במחשבה]

אעתיק לך מה שכתב מו"ר אבי על נדר במחשבה:
מה הדין אם אדם חשב "לתת מתנה וצדקה לעני". כגון שראה עני נכנס לבית הכנסת ורצה לתת לו צדקה ואחר כך התחרט. האם המחשבה מחייבת אותו לתת או לא?
לכאורה הוא פטור שהרי כתוב על צדקה "אשר דברת בפיך" "מוצא שפתיך תשמור ועשית". אך בשו"ע \חו"מ ריב\ הביא שתי דעות, דעה אחת שחייב לתת על מחשבה שכתוב "כל נדיב לב עולות", משמע אפילו התחייב בליבו בלבד. ודעה אחרת שפטור שכתוב "מוצא שפתיך תשמור" משמע שכשרק דיבר בשפתיו - אין "צדקה" כמו "קרבן" שמספיק אם חשב בלב.
דעת מר"ן השו"ע להקל שאינו חייב לתת. ודעת הרמ"א שמחשבה בלבד מחייבת לתת.
בסי' רנ"ח סעיף ג' כתב רמ"א אם חשב בליבו ליתן איזה דבר לצדקה - חייב לקיים מחשבתו. ואין צריך "אמירה", אלא דאם אמר - מחייבין אותו לקיים. ויש אומרים דאם לא הוציא מפיו אינו כלום, והעיקר כסברה ראשונה.
כל זה על מחשבה בלבד אבל על דיבור אין מחלוקת ואפילו אם אמר שיתן צדקה ואפילו לא אמר כן בלשון נדר - חייב לתת.
כמו כן אם אמר לחתן עני שיבוא לחתונה שלו אפילו לא בלשון "נדר" רק אמר שיבוא - מסתמא התכוון שיבוא לחתונה עם מתנה - חייב ללכת או לפחות לשלוח את המתנה.

אבל אם רק חשב בלבד– יש בזה מחלוקת כדלעיל.

כך אמר מו"ר אבי בשיעוריו ב"קול צופיך" אבל כששאלתי אותו פעם על כך הוא אמר לי פעם כי מחלוקת בין השו"ע לרמ"א זה רק כאשר האדם מחליט בדעתו ליתן צדקה אבל אם רק עבר הרהור בדעתו אולי אתן צדקה – בזה גם הרמ"א מודה שאין עליו חיוב לתת צדקה.

[נדר בכתיבה]

לגבי נדר או שבועה בכתיבה יש בזה מחלוקת וראה נא מה שכתב מו"ר אבי על כך בקול צופיך:
יש שאלה האם מועילה שבועה בכתב ודן בשאלה האם השבועה שהחתן חותם עליה בכתובה האם היא מחייבת או לא?
ולמעשה כתב שמבחינה ממונית היא מחייבת לגמרי שהרי התחייב כאילו הוא נשבע ממש. וכתב על זה (עיין לשו"ע אבהע"ז סי' א' סעי' יא, ועיין ב'אבני אפוד' על זה באורך, וכן בארץ החיים ושם כתב על הקנין ותקיעת כף שעושים לחתן שזה כשבועה).
הרב בא"ח כתב בש"ש פרשת ראה אות יד "נדר או שבועה שלא הוציאם בפיו אלא הם כתובים בשטר הודאה וחתם בשטר - אין בהם ממש, ויש מחמירין בזה, ונכון לחוש לדבריהם. ועיין כנה"ג סי' ר"י הגה"ט אות ו".

למסקנה: נדר או שבועה בכתב - אין בהם ממש, ויש מחמירין בזה, ונכון לחוש לדבריהם.


בהצלחה