שאלה
שלום הרב אייל קרים.
רציתי לשאול אותך בענין כבוד, האם מותר לי לשם כבוד האדם על מנת לא לפגוע בו ולא מטעמי חיבה ללחוץ ידו של אדם מכובד או כל אדם המושיט לי את ידו.
אשמח לשמוע את דעתך
תודה מראש.
צילה.
תשובה
א.קרבה אל אשה שאסורה לאדם, נחלקו הפוסקים אם האיסור מן התורה או מדרבנן. על כל פנים נגיעה שאינה של חיבה אסורה מדרבנן, אבל הותרה למשל לרופא, לצורך מישוש דופק אשה (עזר מקודש אבן העזר סימן כ).
ב.מאחר וניתנת יד היא ביטוי של ידידות, פסקו רבים שהיא נחשבת נגיעה של חיבה (אוצר הפוסקים, אבן העזר סימן כ' אות ג).
ג.הרה"ג משה פיינשטיין, שנשאל אם מותרת החזרת יד לאשה שהושיטה ראשונה, השיב, שקשה לסמוך על כך שאין בהחזרת יד משום ניגעה של חיבה (שו"ת אגרות משה אבן העזר ח"א סימן נו).
ד.הרה"ג מנחם יהושע אהרנברג רצה לומר שהחזרת יד למי שהושיט תחילה, אינה חייבת להיות משום חיבה, אלא מטעמי נימוס כדי לא לבייש את השני, אבל אעפ"כ הדבר יאסר כי גם נגיעה שאינה של חיבה אסורה מדרבנן, ומסקנתו לאסור. (עזר מקודש שם סעיף א). והוסיף שבזמנינו שעניני צניעות מזולזלים, יש להזהר מאד בכל הענינים האלה (שו"ת דבר יהושע אבן העזר ט"ו).
ה.לגבי הלבנת פנים, אמר הרה"ג יצחק אריאלי זצ"ל, שאיסור הלבנת פנים הוא כשאני ניגש להעליב אדם, ולא כשהוא מכניס את עצמו למצב זה. ובודאי אם מארח יאמר לי "אכול מן האוכל שהכנתי לך, או שתהיה לי הלבנת פנים ברבים", לא אוכל ולאכול אותו אם אינו כשר.
לסיכום מאחר ולא מצאתי פוסק שמתיר החזרת יד, יש להשתמט מלהחזיר יד, ולעשות זאת בשכל ובחכמה, באהבה ובאחווה, בכבוד ובנימוס, כדי לא לפגוע.
בתור עצה, טוב להחזיק ביד חפץ כלשהוא, במצבים מזדמנים בהם עשוי מישהו להושיט לך יד, ובכך לצאת ממצבים אלו ללא שהמושיט יד נפגע.